תורינגיה

תורינגיה (בגרמנית: תירינגן) היא אחת מ-16 המדינות של גרמניה. שטחה כ-16,172 קמ"ר והיא קטנה יחסית. מתגוררים בה כ-2.12 מיליון תושבים. הבירה והעיר הגדולה היא ארפורט, עם כ-200,000 תושבים.

אין בה ערים ענקיות, אך הערים ראויות לתיירים ולמורשת היסטורית. ויימאר זכתה למעמד סימבולי בהיסטוריה הגרמנית. שם פרחה התרבות של עידן הנאורות וגם נוסחה שם חוקה של רפובליקת ויימאר (הרפובליקה שקמה אחרי מלחמת העולם הראשונה). ערים בולטות נוספות הן ינה (עם אוניברסיטת פרידריך שילר), אייזנאך (מקום הולדתו של יוהאן סבסטיאן באך) וגֶרה.

ממצאים פרה-היסטוריים מצביעים על יישוב עתיק באזור. במאה ה-1 לפנה"ס התיישב כאן שבט הרמונדוריים. במאה ה-6 נחלק האזור והשלטון עבר לפרנקים ולסקסונים. בימי הביניים הפכה תורינגיה לדוכסות חשובה בתוך האימפריה הפרנקית.

בתקופת הרפורמציה (המאה ה-16) תורגנה הפכה למוקד רוחני. מרטין לותר תרגם את הברית החדשה בטירת וארטבורג ב-1521. ב-1525 האזור היה זירת מתחים במהלך מרידות האיכרים. במשך השנים האזור נשבר לדוכסויות קטנות.

במאה ה-19 חלקים הגדולים נכבשו על ידי פרוסיה, החלה תעשייה בענפי זכוכית, טקסטיל ואופטיקה, והוקמו קווי רכבת. בשנת 1920 רוב הדוכסויות אוחדו למדינת תורינגיה במסגרת רפובליקת ויימאר. במחצית המאה ה-20 האזור שיתף פעולה עם המשטר הנאצי, ושימש לפעילות צבאית במהלך מלחמת העולם השנייה. ב-1945 נכנס הצבא הסובייטי לאזור. ב-1952 הופרה המדינה ונחלקה למחוזות בתוך גרמניה המזרחית. לאחר איחוד גרמניה ב-1990 תורינגיה הוקמה מחדש, וארפורט נבחרה כבירה ב-1991. בין 1991 ל-1992 נסיגת הכוחות הסובייטיים הושלמה מהאזור.

התושבים בתורינגיה יורדים בהדרגה, והתהליך מלווה בהזדקנות האוכלוסייה. שיעור הפריון הכללי גבוה מהממוצע הפדרלי, אך יש גרעון בלידות. מאז 2013 מאזן ההגירה הפך לחיובי עקב ירידה בהגירה פנים-גרמנית ועלייה בהגירה מחו"ל. שיעור התושבים הזרים נמוך יותר מאשר במערב גרמניה (כ-4% ב-2015 וכ-8.3% ב-2023). ערים כמו ארפורט ויינה צמחו, בעוד אזורים כפריים מאבדים תושבים.

ראש ממשלת תורינגיה (נכון ל-2015) הוא בודו ראמלו מהמפלגה השמאלית "די לינקה". הוא נבחר ב-2014. בעבר כיהנו נציגים מה-CDU. ה-CDU ממשיכה להיות כוח פוליטי מרכזי, אך בורדו ראמלו הוא דוגמה לחשיבותה של מפלגת השמאל באזור.

לאחר הפירוק של גרמניה המזרחית שררה אבטלה גבוהה. בשנות ה-2000 האבטלה הגיעה לכמעט 20% ב-2005. עד אוקטובר 2014 ירדה לשיעור של כ-8.2%. המדינה ממשיכה להתמודד עם יציאה של תושבים לאזורים אחרים.

בתורינגיה מדוברים מספר דיאלקטים מקומיים. הוועדה הלשונית מזהה תשעה דיאלקטים עיקריים. רובם שייכים לקבוצת הדיאלקטים התורינגיים-סקסוניים; חלקים בדרום שייכים לקבוצת המיין-פרנקית. יש הבדלים ברורים בין מרכז, צפון, מזרח ודרום התורינגיה.

רבים מתושבי תורינגיה אינם שייכים כיום לארגון דתי. מאז 1991 ירד שיעור הנוצרים. תורינגיה הייתה מרכז חשוב של הרפורמציה בהנהגת מרטין לותר. קיימת קהילה יהודית קטנה בארפורט, ודתות אחרות מונות אלפים בודדים, בעיקר בערים.

תורינגיה עשירה במורשת תרבותית. ויימאר מקושרת לגתה ולשילר ולתנועת הבאוהאוס, שחלק מאתריה הם אתרי מורשת עולמית של אונסק"ו. אתר חשוב נוסף הוא טירת וארטבורג. מוזיאונים, תיאטראות ופסטיבלים מוסיקליים, כמו שבועות באך, הם חלק מהחיים התרבותיים.

תורינגיה (בתירינגן) היא מדינה קטנה בגרמניה. שטחה כ-16,172 קמ"ר. מתגוררים בה כ-2.12 מיליון אנשים. הבירה היא ארפורט.

התיישבו כאן אנשים כבר בתקופות מאוד עתיקות. במאה ה-6 האזור הפך לחלק מממלכות של ימי הביניים. הרבה שנים אחרי כן, מרטין לותר (מותג של רפורמה נוצרית) תרגם חלק מהברית החדשה בטירת וארטבורג ב-1521. במאה ה-19 הפרוסים שלטו בחלקים מהאזור. ב-1920 חלקי האזור התאחדו למדינת תורינגיה.

לאחר מלחמת העולם השנייה נכנסה תורינגיה לשטחי גרמניה המזרחית. ב-1990 גרמניה התאחדה והתיאחדה גם תורינגיה. ב-1991 נבחרה ארפורט כבירה.

מספר התושבים יורד עם הזמן. אנשים מתבגרים ויש פחות לידות. מאז 2013 יש מעט יותר אנשים שבאו לחיות מחו"ל.

המדינה בחרה מנהיגים ממפלגות שונות. מאז 2014 ראש הממשלה הוא בודו ראמלו מהשמאל.

לזמן מה היו בעיות אבטלה אחרי איחוד גרמניה. האבטלה ירדה מאז.

בתורינגיה מדברים במגוון צלילים ומילים מקומיות. יש דיאלקטים מרכזיים, צפון, מזרח ודרום.

הרבה אנשים לא משתייכים לדת רשמית היום. תורינגיה הייתה מקום חשוב לרפורמציה של מרטין לותר. קיימת קהילה יהודית קטנה בארפורט.

ויימאר מפורסמת בסופרים כמו גתה ושילר. הבאוהאוס (בית ספר לאמנות ועיצוב) התחיל פה והפך חשוב בעולם. יש טירות, מוזיאונים, תזמורות ופסטיבלים מוזיקליים.