''תורת חובות הלבבות'' (המכונה גם ''חובת הלבבות'') נכתב על ידי רבי בחיי בן יוסף אבן פקודה בשנת 1080 בשפה הערבית היהודית. הספר מציג פירוש מעמיק למוסר היהודי ולחובות פנימיות של האדם, ותורגם לעברית על ידי רבי יהודה אבן תיבון בשנת 1161. לו הייתה השפעה רחבה על המחשבה היהודית והלא-יהודית והוא נחשב לאחד מספרי האמונה החשובים לצד יצירות כמו הכוזרי והמורה נבוכים.
רבנו בחיי מבדיל בין "חובות האיברים", המצוות המעשיות, לבין "חובות הלב", חובות של הכרה ורגש. הוא טוען שהחובות הפנימיות חשובות יותר מהמעשים החיצוניים. הספר מחולק בעקרון לעשרה שערים (פרקים), שכל אחד עוסק בחובה פנימית אחרת. השער הראשון, "שער הייחוד", עוסק באמונת אחדות ה'. שערים נוספים עוסקים בהכרה, עבודת ה', ביטחון, תשובה, חשבון נפש ואהבה אל ה'.
כשכתב את הספר, אבן פקודה הושפע ממקורות פילוסופיים מוסלמיים ומנאו-אפלטוניזם (תפיסה פילוסופית המדגישה הדרגה הרוחנית מעל העולם החושי). הוא משתמש גם בהוכחות תיאולוגיות שנפוצו בעולם המוסלמי, ומביא ציטוטים וחידושים מחכמי הגויים לצד מסורת יהודית כמו רב סעדיה גאון.
בחיבוריו הוא מקבל מדרג צורות של מציאות לפי שיטה נאו-אפלטונית: שכל, נפש, טבע וחומר. לנפשו מקום מרכזי: היא עצמאית יחסית לגוף ומיועדת להתרומם דרך זיכוך מוסרי ושכלי. השלמות השכלית מחזירה את הנפש אל עולם הרוח, ומידות טובות עוזרות להגיע לשם. לדעתו יש גם הבחנה ברורה בין העולם החושי לעולם העל-חושי.
תרגומו הראשון לעברית על ידי יהודה אבן תיבון (1161) הפיץ את הספר בעולם היהודי. הספר הודפס לראשונה בנאפולי בשנת 1490. במהלך הדורות הופיעו מהדורות רבות ותיקונים: מהדורות חשובות כוללות את מהדורת קושטא/מנטובה שהייתה נפוצה, מהדורות של אברהם שלום יהודה (ערבית, 1912), מהדורת אברהם צפרוני (1928, מהדורה מדעית), פירוש "לב טוב" של הרב פנחס יהודה ליברמן (1964), תרגום מודרני של הרב יוסף קפאח (1984) ומהדורה מדעית חדשה של פרופ' בנימין אברהמוב (2019). בשנת 2012 יצאה מהדורה מפוארת עם פירושים ותוספות.
למרות שהשפה בלשון עממית יחסית, תרגומו של אבן תיבון היה לעתים מילולי וקשה לקריאה. לכן חוברו מספר פירושים על הספר, ברובם על בסיס תרגומו של אבן תיבון, כדי להבהיר רעיונות ולפשט את הנוסח למקרא חרדי ואקדמי.
''תורת חובות הלבבות'' נכתב על ידי רבנו בחיי בשנת 1080. הוא כתב את הספר בערבית יהודית. זו שפה ערבית שנכתבת באותיות עבריות. הספר מדבר על מה שחשוב בלב של האדם.
רבנו בחיי אומר שיש שתי סוגי חובות: חובות האיברים, כלומר המצוות החיצוניות, וחובות הלב, כלומר האמונה, החמלה והאהבה. הוא חושב שחובות הלב חשובים יותר. הספר מחולק לעשרה פרקים. הפרק הראשון מדבר על האמונה באלוהים.
החיבור קיבל רעיונות גם מהפילוסופים המוסלמים. יש בו גם השפעה של נאו-אפלטוניזם. נאו-אפלטוניזם זה רעיון שאומר שיש עולם רוחני מעל לעולם שלנו.
בחיי מדבר על הנפש. נפש זו המילה לכוח הפנימי שבאדם, כלומר הנשמה. לפי דעתו, הנפש יכולה להתנקד ולהתאדות לעולם רוחני אם האדם מתקן את מעשיו.
הספר תורגם לעברית על ידי יהודה אבן תיבון בשנת 1161. את הספר הדפיסו לראשונה בשנת 1490 בנאפולי. במשך השנים יצאו מהדורות חדשות ותיקונים. יש גם מהדורות מודרניות משנות ה-1900 וה-2000.
התרגום לעברית היה קשה לקריאה, ולכן פָּרשו את הספר פירושים רבים. אלה עזרו לקוראים להבין את הרעיונות הפנימיים שלו.
תגובות גולשים