תיקון המידות

תיקון המידות, או מצוות הליכה בדרכי ה', עוסק בזיכוך תכונות הנפש ובהטבת רגשות האדם. המטרה היא לעצב אדם טוב ומאוזן יותר. המושג מבוסס על הפסוק "ללכת בכל דרכיו", שמובן גם כלתיקון המידות.

הביטוי "ללכת בכל דרכיו" מופיע בתנ"ך ומוזכר אצל חז"ל. הוא משמש בסיס רעיוני לרעיון שעל האדם ליישר את מידותיו.

חכמי ישראל דנו האם תיקון המידות הוא מצווה עצמאית או חלק בלתי נפרד מקיום המצוות. יש שפירשו שתיקון המידות הוא היסוד שעליו עומדת עבודת המצוות. אחרים ראו במידות שלב בדרך להשגת חכמה ורוחניות, והמצוות הן האמצעי לכך. רבנו בחיי זיהה שתי תכונות מרכזיות של הדת: חובות האיברים וחובות הלבבות, והדגיש את חשיבות הלב. הרמב"ם ראה את המצוות כאמצעי לאיזון המידות והדרך למידת האמצע.

ספר משלי וקטעי מסכת אבות מדברים רבות על מידות טובות ומידות רעות. בתקופות מאוחרות יותר חוברו פירושים ומדרשים שניסו למפות את הנפש ולתאר דרכי תיקון. בין החיבורים הבולטים: "שמונה פרקים" לרמב"ם, "חובות הלבבות" של רבנו בחיי, עבודות קבליות כמו "תומר דבורה" של הרמ"ק, וכן "מסילת ישרים" של הרמח"ל. בימי הביניים גם אבן גבירול דן בתיקון הנפש במונחים פילוסופיים.

רבנו בחיי חשב שחקר המצפון חשוב מאוד. הוא טען שמעשים משפיעים על הלב, וששינוי מידות דורש מאמץ וכרוך בהתמדה.

רבי יהודה הלוי (ב"הכוזרי") כתב שיש להשיג איזון פנימי, לתת לכל כוח נפשי את מקומו ולרסן הפרזות. כך יוכל האדם לפעול נכון ובצדק.

הרמב"ם ראה בנפש אחדות בעלת היבטים רבים. המצוות אינן מטרה סופית אלא כלי לתיקון המידות והשכל, ולפי כך הן מובילות לאיזון פנימי.

הרב משה קורדובירו ראה בתיקון המידות השוואה לאלוהות. בספרו "תומר דבורה" הוא מפרט מדרג של מידות רוחניות ומציג עשר ספירות (מושגים מקבלים שמתארים תכונות) שהאדם צריך לממש.

רבי חיים ויטאל הדגיש שמידות רעות מקשות יותר על קיום המצוות. הוא טען שתיקון המידות חשוב יותר מהממשות הטכנית של המצוות.

הבעל שם טוב הציע שיטה בת שלושה שלבים: הכנעה, לשלוט בתכונות הרעות; הבדלה, להתרחק מהן; המתקה, למצוא בהם ניצוצות טוב ולרכך אותן.

הרמח"ל תיאר מסלול מוסרי של התקדמות. הוא קרא להכשיר את המידות ולהעלותן באופן הדרגתי עד למדרגות רוחניות גבוהות.

הגר"א כתב שתיקון המידות הוא לבוש המצוות. הוא זיהה כעס, תאווה וגאווה כשלוש המידות הרעות המרכזיות, וקרא לשקול את המידות במאזני צדק ולחנך את האדם לפי טבעו.

הרב קוק הדגיש שיש חוסר גבורה נפשית אצל מי שנרתע מלתקן את מידותיו. הוא קרא ל"ניסור המידות", להבחין ולנתק בין החיובי לשלילי במידות, כדי להשתפר ולהתעלות.

תיקון המידות פירושו לשפר תכונות אישיות. זה עוזר להיות אדם טוב יותר. המצווה "ללכת בכל דרכיו" היא הבסיס לרעיון הזה.

הביטוי הזה נמצא בתנ"ך. הוא אומר שיש ללכת אחרי דרכי האל.

רבנים כמה סברו שתיקון המידות הוא חלק מהמצוות. אחרים אמרו שזו מטרה שהמצוות עוזרות להשיג. המצווה (מצווה = דבר שאומרים לעשות לפי הדת) מעצבת את הלב.

בספר משלי ומסכת אבות כתוב הרבה על מידות טובות. ספרים מפורסמים נוספים הם "חובות הלבבות" ו"מסילת ישרים". גם חכמים כמו הרמב"ם ודמויות חסידיות דיברו על כך.

רבנו בחיי אמר שהמעשים משפיעים על הלב. שינוי מידות דורש רצון ועבודה.

רבי יהודה הלוי כתב שיש לאזן את כל הכוחות שבנפש. כך האדם מתנהג בצדק.

הרמב"ם חשב שהמצוות עוזרות לאזן את המידות. אדם מתוקן קרוב יותר לאלוהים.

הרב קורדובירו כתב על עשר ספירות (ספירות = שמות לתכונות רוחניות) שעל האדם לנסות לחקות.

רבי חיים ויטאל אמר שמידות רעות מקשות על עשיית מצוות. לכן חשוב לטפל בהן.

הבעל שם טוב לימד שלושה שלבים: הכנעה, הבדלה והמתקה. זה מסביר איך מתקנים תכונות.

הרמח"ל פרסם ספר שמסדר את העבודה על המידות שלב אחרי שלב.

הגר"א קבע שהאדם נוטה לשלוש מידות רעות חשובות: כעס, תאווה וגאווה. צריך להפכן לטוב.

הרב קוק אמר שאם מתייאשים מזה, קשה להשתפר. הוא קרא ללמוד ולחכות לאומץ נפש להיות טובים יותר.