תחנת הכוח רוטנברג היא תחנת כוח קיטורית (פועלת על קיטור, אדי מים שמניעים טורבינות) שנמצאת על חוף הים התיכון ליד אשקלון. התחנה קרויה על שמם של פנחס רוטנברג, מייסד חברת החשמל, ואחיו אברהם רוטנברג. היא אחת הגדולות בישראל ותורמת כ‑רבע מכושר הייצור של חברת החשמל.
התחנה בנויה על החוף כי היא משתמשת במי הים לקירור ושקיבלה פחם באוניות לנמל ומסלוע־העמסה. היא כללה ארבע יחידות ייצור חשמל, המופעלות בעיקר על פחם. בעקבות החלטת ממשלה על מעבר מגז ופחם, החלו הסבות להפעלה בגז טבעי ב‑2021. באוגוסט 2023 הושקה יחידה שהוסבה מפחם לגז.
דיונים על הקמת תחנה באזור החלו בשנות ה‑70. תוכניות שונות הוצעו, ואפילו הוזכרה תחנת כוח גרעינית, אך זה עורר התנגדות. ב‑1981 אושרה הקמת תחנה פחמית מדרום לאשקלון. בניית "רוטנברג א'" החלה ב‑1984, והייצור התחיל ב‑1990. עבודות "רוטנברג ב'" החלו ב‑1996, והייצור שם החל באוגוסט 2000.
מזח לפריקת פחם תוכנן במקור והוקם בסופו של דבר ב‑1999 אחרי דיונים על אספקה דרך נמל אשדוד ורכבת. המזח נבנה בידי קונצרן יונדאי בשיתוף חברות מקומיות.
התחנה נחשבת לאתר אסטרטגי בגלל הקרבה לרצועת עזה. במהלך מבצע צוק איתן בקיץ 2014 פגעו רקטות בתחנה וגרמו נזק לרכוש. במקום פועל גם מרכז מבקרים עם הסבר וסיורים באוטובוס.
ב‑8 במאי 1998 קרסה פלטפורמה במהלך עבודות על הארובה החדשה של "רוטנברג ב'". תשעה פועלים רומנים נפלו למוות. חמישה עובדים נוספים חולצו. בעקבות התאונה הוקמה ועדת חקירה ציבורית והשפעותיה הורגשו בבנייה בהמשך.
ב‑13 במרץ 2023 קרס עגורן במזח הפחם, בגלל מזג אוויר ורוחות חזקות. אחד עובדים חולץ במצב בינוני. שני עובדים הוכרזו נעדרים; גופתם נמצאה לאחר ימים ושבועות. הקריסה הפסיקה את אספקת הפחם באוניות, ולכן הועבר הפחם במשאיות מנמלים אחרים. שיקום המזח נמשך כשנתיים וחצי ועלותו כ‑300 מיליון שקל.
ב‑21 במאי 2024 עובד התחנה נחשמל ונפצע קשה. הוא נפטר חמישה ימים לאחר מכן.
ב‑17 באפריל 2025 פרצה שריפה בזמן שיפוצים סמוך ליחידה 4.
ההספק המותקן של התחנה הוא כ‑2,250 מגה‑וואט. מקור האנרגיה העיקרי הוא פחם. בצריכה מלאה על פי נתונים יש לה כושר צריכת פחם גדול מאוד, והיא משתמשת בכמויות עצומות של מי קירור מהים.
הארובות של התחנה בולטות בקו החוף. מקורית נבנו שתי ארובות בגובה כ‑250 מטר. לארובות מסוימות הותקן סולקן (מכשיר להפחתת פליטות גופרית) שמקטין את הזיהום והופך חלק מהגזים לאדי מים נראים.
בשנים האחרונות הותקנו ארובה חדשה וסולקן גם ביחידות ישנות יותר, כחלק מתוכניות להפחתת זיהום בתחנות הכוח באזור.
בשנות ה‑2000 הוצע לפרוס תחנה נוספת באתר רוטנברג, "פרויקט D" בהספק של כ‑1,100 מגה‑וואט. הפרויקט קיבל אישורים ראשוניים ונחשב מושך מבחינה כלכלית ותעסוקתית. עם זאת, התגלו מאגרי גז טבעי בסביבה, ותוכניות שונו להסתמך על גז במקום פחם. הפרויקט הוקפא ב‑2014 ובוטל ב‑2017.
תושבים, ארגוני סביבה ומשרדי בריאות וסביבה התנגדו להרחבת תחנת פחם. המתנגדים טענו שהפרויקט יגדיל זיהום ויפגע בבריאות. הוצעו חלופות נקיות יותר, כמו גז טבעי, שמש ורוח. בג"ץ דחה עתירות מסוימות, וחלק מהשיקולים נדונו בוועדות תכנון שונות.
תחנת רוטנברג היא תחנת כוח ליד הים באשקלון. היא קרויה על שם פנחס ואברהם רוטנברג. התחנה מייצרת הרבה חשמל. ההספק שלה הוא כ‑2,250 מגה‑וואט (כמות גדולה מאוד של חשמל).
התחנה עובדת בעיקר על פחם. פחם הוא חומר דלק שמגיע באוניות. התחנה משתמשת במי הים לקירור (לשמור על ציוד קר).
הבחירה לבנות את התחנה התקבלה בשנות ה‑80. החלק הראשון התחיל לעבוד ב‑1990. חלק נוסף התחיל לעבוד בשנת 2000. מול החוף נבנה מזח לפריקת פחם שסיים ב‑1999.
התחנה קרובה לרצועת עזה. בזמן לחימה בקיץ 2014 נפגעו חלקים בתחנה.
ב‑1998 קרה תאונה בזמן בניית הארובה. פלטפורמה קרסה. תשעה פועלים נהרגו.
ב‑2023 קרס עגורן במזח הפחם בגלל רוחות חזקות. כמה עובדים נפגעו ונעדרו. אחרי תקופה ארוכה גופותיהם נמצאו. אחרי זה הביאו פחם במשאיות.
ב‑2024 עובד התחנה נחשמל ונפטר. ב‑2025 פרצה שריפה בזמן שיפוצים.
התחנה משתמשת בפחם. היא גדולה ונראית מרחוק בגלל הארובות הגבוהות. יש בה גם מתקנים שמפחיתים זיהום (מכשירים שעוזרים לנקות חלק מהגזים לפני שנפלטים).
באמצע שנות ה‑2000 הוצע להרחיב את התחנה (פרויקט D). בסוף הפרויקט בוטל והוחלט לא להמשיך.
תגובות גולשים