"תחרות שחיה" הוא סיפור קצר של בנימין תמוז, שפורסם בתחילת שנות השישים. הסיפור נלמד בבחינות הבגרות ונחשב לאחת מיצירותיו החשובות.
הסיפור כתוב בגוף ראשון ומתהלך בשלושה חלקים. הוא מתחיל בזיכרון קיץ ביפו לפני מלחמת העצמאות, שבו נראית חברות לכאורה בין שני נערים, יהודי וערבי. בתחרות השחייה מנצח הנער הערבי. אחר כך, בתחרות ידע שהציע הנער היהודי, הוא מנצח.
בחלק השני המספר פוגש את הנער הערבי grown-up, ובחלק השלישי, בעת שהמספר הוא חייל במלחמה, מתברר שהחבר הערבי הוא שבוי. הוא נהרג על ידי חיילי צה"ל.
הבריכה יכולה להיקרא מטפורה, מטפורה היא דימוי שבו דבר אחד מייצג דבר אחר. כאן הבריכה מייצגת את הארץ. המים הקרירים והנעימים הופכים לעכורים וחמים, והדימוי מדגיש אובדן התום ואת השחיקה של החיים המשותפים.
התמוז מבכה את אובדן החיים המשותפים ואת הכישלון ליצור שכנות טובה בין יהודים לערבים.
אובדן התום; כישלון בחיים משותפים; המאבק על הארץ משאיר כולם מפסידים.
הדמות המרכזית היא המספר. נקודת השיא קשורה במאבק ובכישלון שבניצחון. הסיפור מוצג בסגנון ריאליסטי-נטורליסטי, סגנון שמתאר מציאות עם דגש על פרטים. יחד עם זאת, בתיאור המלחמה המחבר אינו שומר על נאמנות מלאה לעובדות היסטוריות.
"תחרות שחיה" הוא סיפור קצר של בנימין תמוז. הסיפור יצא בתחילת שנות השישים.
הוא קורה ביפו לפני מלחמת העצמאות. המספר זוכר קיץ בילדותו. הוא משחק בבריכה עם שני נערים. אחד יהודי ואחד ערבי.
בתחרות השחייה מנצח הנער הערבי. אחר כך יש תחרות ידע, והנער היהודי מנצח.
מאוחר יותר המספר פוגש את הנער עוד פעם כשהוא מבוגר. בזמן המלחמה המספר הוא חייל. הוא מגלה שהחבר הערבי שבוי. החבר נהרג בזמן המלחמה.
מטפורה היא כשמשהו מייצג משהו אחר. כאן הבריכה מייצגת את הארץ. המים שהיו נעימים נהפכים לעכורים. זה מדבר על אובדן התמימות.
הסופר מצטער על כך שלא הצליחו לחיות ביחד בשלווה.
הסיפור מחולק לשלושה חלקים. הדמות המרכזית היא המספר.
תגובות גולשים