תיאודור אור

תיאודור אור (נולד ב-20 במרץ 1934) הוא משפטן (איש חוק) ישראלי, שכיהן כשופט בבית המשפט העליון וכמשנה לנשיאו.

תיאודור אור נולד בפולין ועלה לארץ בגיל שנתיים. סיים תיכון בעפולה. היה ספורטאי ושיחק כדורגל עד שנפצע כסטודנט.

ב-1951 החל ללמוד משפטים באוניברסיטה העברית. ב-1952 גויס לצה"ל והמשיך ללמוד. ב-1955 סיים את שירותו ואת לימודי המשפטים בהצטיינות. ב-1957 קיבל תואר שני במשפטים והחל לעבוד כעורך דין בעפולה בשותפות עם משרד מחיפה.

דצמבר 1967 מונה לשופט בבית משפט השלום בעפולה. באוקטובר 1970 מונה לשופט בפועל בבית המשפט המחוזי בנצרת, ומונה שם כמינוי קבוע ב-1973. בספטמבר 1982 שימש כשופט בפועל בבית המשפט העליון למשך שישה חודשים. לאחר מכן שימש כסגן נשיא ובפעמים מסוימות כנשיא בפועל של בית המשפט המחוזי בנצרת.

ב-22 במאי 1989 מונה לשופט בבית המשפט העליון. ב-1996 כיהן כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ולראשות הממשלה. ביוני 2003 מונה למשנה לנשיא בית המשפט העליון תחת אהרן ברק. ב-18 במרץ 2004 פרש לגמלאות בגיל 70.

אור התגרש מאשתו הראשונה אביבה ונישא לשופטת מיכאלה אור-שידלובסקי. ילדיו משתלבים במקצועות רפואיים ומשפטיים: בנו גיא פסיכיאטר, בתו דלית עורכת דין ומורה באוניברסיטה, ובנו צפריר קרדיולוג.

מ-1 בדצמבר 2007 כיהן כיו"ר הוועדה לבחירת היועץ המשפטי לממשלה (מינוי לתקופה של ארבע שנים). בתפקיד זה ספג ביקורת על שלא חשף מידע הקשור בקשרים בין אחד המומלצים ולבני משפחתו.

עוד שימש כיו"ר הוועדה הממנה של מועצת הנאמנים של המרכז הישראלי לאפוטרופסות (מרכז שעוסק בטיפוח אפוטרופסות), כנשיא האיגוד הישראלי לשחמט וכיו"ר הוועד המנהל של המכללה האקדמית עמק יזרעאל.

לכבוד פרישתו נערך ספר הערכה שערכו שופטים ומלומדים בראשות פרופ' אהרן ברק. הספר כולל מאמרים בתחומי דיני נזיקין (פגיעה ונזק), חוזים, דיני עבודה, משפט פלילי, משפט חוקתי ומנהלי, ומשפט המס. כן נכללו תמציות דו"חות הוועדות שבראשן עמד אור, ביניהן דו"ח בדבר העימותים בין כוחות הביטחון לאזרחים באוקטובר 2000.

מנכ"ל טבע אלי הורביץ הורשע בבית המשפט המחוזי ונידון למאסר. בערעור שבחן הרכב שכלל את השופטים אור, יעקב טירקל ויצחק אנגלרד, הורביץ זוכה. ההליך עורר מחלוקת משום שסנגורו של הורביץ היה חבר קרוב של השופט אור, והועלו שאלות אתיות על אי-הפסקת השופט מלדון בכך. עתירה לבג"ץ שהגישה עיתונות נדחתה.

תיאודור אור נולד ב-1934 בפולין. כשהיה בן שתי עלה עם משפחתו לישראל.

הוא למד משפטים (חוקים וחקיקה) באוניברסיטה העברית. בזמן הלימודים שירת בצבא. אחרי הלימודים עבד כעורך דין (איש שעוזר לאנשים במשפטים).

ב-1967 מונה לשופט (אדם שמחליט בסכסוכים בבית משפט) בעפולה. אחרי כן כיהן בשנים רבות בבית המשפט המחוזי בנצרת.

ב-1989 מונה לשופט בבית המשפט העליון (הבית משפט הכי גבוה). ב-2003 מונה למשנה לנשיא בית המשפט העליון. ב-2004 פרש מעבודתו בהגיעו לגיל 70.

התחתן פעמיים. ילדיו עובדים ברפואה ובמשפטים: אחד מהם רופא לב, אחת עורכת דין והשנייה עובדת באוניברסיטה.

אור ניהל ועדות בחירה חשובות. כמו כן היה יו"ר האיגוד הישראלי לשחמט (ארגון לשחמט, משחק לוח ידוע).

כאשר פרש, יצא ספר עם מאמרים מכל התחומים בהם עסק. זהו כיבוד לעבודתו ולמקומו בשיפוט.

אחרי שפסקו נגד מנכ"ל חברה בייצור תרופות, ערעור הושב בפני שופטים שבראשם היה אור. חלק מהאנשים הצביעו על בעייתיות בכך שסנגור הנאשם היה חבר קרוב של אחד השופטים. הדיון הגיע גם לבית משפט גבוה יותר, אך בבסוף לא שונה החלטת הערעור.