תיבת דואר

תיבת דואר היא קופסה לאיסוף דואר שיוצא מבתים וממשרדים, כדי שדואר ישראל ושליחים אחרים יאספו וישלחו אותו ליעדו. בישראל תיבות הדואר מוצבות ברחובות ובסמוך לסניפי דואר. לעיתים מבלבלים בין תיבת דואר לבין תיבת מכתבים שבפתחי בניינים, האחרונה מיועדת לקבלת דואר נכנס לדיירים.

בעולם יש סוגים שונים של תיבות דואר. חלק מהמדינות מפרידות בין תיבות לפי סוג משלוח או אזור יעד. לדוגמה, באוסטרליה תיבה צהובה שימשה למשלוח מהיר ותיבה אדומה למשלוח רגיל. בישראל הייתה הפרדה דומה זמנית, אבל היא בוטלה ובעשור השני של המאה ה-21 כל התיבות צבועות באדום.

תדירות ריקון התיבות משתנה, מפעמים רבות ביום ועד פעמים בשבוע. על גבי כל תיבה מודפסים מועדי הריקון והשעה של הריקון האחרון ביום.

התיבה הראשונה שהוצבה לשירות הציבור הוצבה בפירנצה ב-1650 והייתה מיועדת להנחת מכתבי לשון אנונימיים (מכתבים שמודיעים על מעשים בלי לציין שם). ב-1653 הוצבו תיבות בפריז. באיים הבריטיים הוצבה תיבה עצמאית בשנת 1852, בהמלצת הסופר אנתוני טרולופ, ובעקבותיה הותקנה תיבה דומה באנגליה ב-1853. בארצות הברית החלו להציב תיבות בשנות ה-50 של המאה ה-19.

יש מספר דגמים של תיבות דואר, כמו תיבת פנס (מוצמדת לעמוד), תיבת עמוד (עמודה חופשית) ותיבת קיר (מוצמבת בקיר בית).

הצבעים הנפוצים בעולם משתנים: אדום (למשל ישראל, הודו, נורווגיה), צהוב (למשל צרפת, גרמניה), ירוק (סין), כחול (ארצות הברית) וכתום (הולנד). צבעים אלה משקפים מסורת ושיטות מיון מקומית.

תיבת דואר היא קופסה רחובית שמכניסים בה מכתבים. המכתבים נאספים ונשלחים הלאה. בישראל תיבות הדואר עומדות ברחובות ובעזרת סניפי דואר.

יש גם תיבות מכתבים בפתחי בניינים. אלה אחרות. הן מקבלות דואר נכנס לדיירים.

התיבה הראשונה שהוצבה לציבור הוצבה בפירנצה בשנת 1650. היא שימשה להנחת מכתבים אנונימיים. כעבור שנים הוצבו תיבות בערים אחרות באירופה ובארצות הברית.

יש תיבות שמותקנות על עמודים. יש תיבות שמחוברות לקיר. יש גם תיבות קטנות עם פנס.

במדינות שונות צבעי התיבות שונים. בישראל ובכמה מדינות תיבות אדומות. בארצות אחרות תיבות יכולות להיות כחולות או צהובות.

על כל תיבה רשום מתי מרוקנים אותה. המרוקנים אוספים את המכתבים כמה פעמים ביום או כמה פעמים בשבוע.