תיוולים (Thiols) הם תרכובות אורגניות שיש בהן קבוצת סולפהידריל (SH).
קבוצת סולפהידריל היא כמו קבוצת הידרוקסיל (OH) שבכוהלים, אך עם אטום גופרית במקום חמצן.
בעבר נהגו לקרוא להם מרקפטאנים (Mercaptans).
שמות התיולים דומים לשמות הכוהלים: במקום הסיומת -אול משתמשים ב- -תיול, למשל מתאנתיול ופרופאנתיול.
בשיטה הישנה קוראים להם גם עם המילה מרקפטאן, כמו מתיל מרקפטאן.
לתיולים יש יכולת להיספח למתכות, במיוחד לזהב.
תיולים ארוכי שרשרת, כגון Octadecanthiol, יוצרים על הזהב שכבה חד־מולקולרית צפופה.
מידת הסדר בשכבה תלויה בחספוס פני השטח ובאורך השרשרת: זהב חלק ושרשרת ארוכה נותנים שכבה צפופה יותר.
הסיבה היא קישור אחיד בקצה התיולי ובהעלאת מספר קשרי ואן דר ואלס (כוחות חלשים בין מולקולות) ככל שהשרשרת ארוכה יותר.
תיולים הם מולקולות עם גופרית. המילה באנגלית היא Thiols.
הם דומים לכוהלים. בכוהלים יש OH, קבוצת הידרוקסיל.
בתיולים יש SH, קבוצת סולפהידריל. סולפהידריל זה קצה עם גופרית.
לפעמים קוראים להם מרקפטאנים.
בשמות משתמשים בסיומת -תיול, למשל מתאנתיול.
תיולים נדבקים למתכות, במיוחד לזהב.
תיולים ארוכים יוצרים שכבה דקה אחת על הזהב.
השכבה מסודרת יותר כשזהב חלק והשרשרת ארוכה.
זה קורה כי הקצה נדבק היטב והם מושכים זה את זה בכוחות קטנים.
תגובות גולשים