תלמי מנשה

תלמי מנשה הוא מושב (יישוב חקלאי שבו משפחות מנהלות משקים) שנוסד ב-1953 על ידי תנועת הציונים הכלליים. אחרי כשנה צורף מנהלית למועצה המקומית באר יעקב, אך המשיך להתקיים בפועל כמושב חקלאי.

המושב משתרע על כ-1,800 דונם (יחידת שטח) ומורכב מ-62 משקים חקלאיים ו-5 משקי עזר (משקים קטנים תומכים). גבולותיו: באר יעקב ממערב, מחנה צריפין מצפון, כביש 44 ממזרח ורמלה מדרום.

המושב נקרא על שם מנשה מאירוביץ', אגרונום (מוביל מקצועי בחקלאות), סופר וחבר ביל"ו (תנועה ציונית). כונה "אחרון הביל"ויים" כי היה מבין אנשי העלייה הראשונה שחי מספיק לראות את הקמת מדינת ישראל.

המושב הוקם על חורבות הכפר הערבי אבו פאדל, שננטש במלחמת העצמאות. בתחילה תוכנן לקרותו "תלמי ביל"ו". טקס העלייה על הקרקע נערך ב-7 במאי 1953. לקראת סוף השנה נקבע השם תלמי מנשה ליישוב שליד באר יעקב.

המייסדים הגיעו דרך תנועת "מן העיר אל הכפר". רבים היו ילידי הארץ או ניצולי שואה. בתחילת הדרך גרו המתיישבים בפחונים ועיבדו פרדסים נטושים. עבודת השדה וההכנסות חולקו ביניהם.

המושב תוכנן על ידי הסוכנות היהודית (הארגון שעזר בהקמת יישובים) והתאחדות האיכרים, ולכן כונה בתחילה "מושבה". לכל נחלה הוקצו כספים להקמת משק, וכל מתיישב שילם דמי השתתפות עצמית של 3,000 לירות לבניית בית. באפריל 1954 נחנכו בתי הקבע.

למרות שסופח מנהלית לבאר יעקב, המשיך לתפקד כגוף חקלאי עצמאי עם ועד מקומי ושיוך לתנועות ההתיישבות. באוקטובר 1955 נחנך כביש הגישה. ב-1959 רבים מהתושבים עברו לתנועת המושבים בעקבות משבר כלכלי והתלונות על חוסר סיוע מהתאחדות האיכרים.

התושבים התפרנסו בעיקר מבחירה בין עופות ובקר או מגידולים חקלאיים. הגידולים הראשונים כללו בעיקר פירות הדר ומשמשים. הקימו אגודה חקלאית שיתופית לייצוג מול גופים מסחריים ומנהליים.

בשנות ה-90 ותחילת ה-2000 נבנו הרחבות מגורים על חלק מהשטחים החקלאיים לצאצאי בעלי הנחלות. ב-2006 הועבר חלק מאדמות המושב להקמת שכונת "חתני פרס ישראל" בבאר יעקב. באזור המושב נמצא גם בניין ישן שהיה מפקדת חסן סלאמה במלחמת העצמאות.

תלמי מנשה הוא מושב (כפר של חקלאים) שהוקם ב-1953. אחרי שנה הצטרף מנהלית לבאר יעקב, אבל המשיך להיות מושב חקלאי.

המושב יושב על כ-1,800 דונם (שטח). יש בו 62 משקים חקלאיים ו-5 משקי עזר (משקים קטנים).

מקום זה נקרא על שם מנשה מאירוביץ'. הוא היה אגרונום (מומחה לחקלאות) וסופר. קראו לו "אחרון הביל"ויים" כי זכה לראות את הקמת המדינה.

המושב הוקם על חורבות הכפר אבו פאדל, שננטש במלחמת העצמאות. טקס העלייה על הקרקע היה ב-7 במאי 1953. בסוף אותה שנה נקבע השם תלמי מנשה.

בהתחלה גרו המתיישבים בפחונים ועיבדו פרדסים נטושים. הם חלקו את העבודה וההכנסות. המושב תוכנן על ידי הסוכנות היהודית (ארגון שעוזר להקים יישובים). באפריל 1954 נחנכו בתי הקבע.

התושבים גידלו בעיקר פירות הדר ומשמשים. הם הקימו אגודה חקלאית משותפת כדי להגן על זכויותיהם.

בשנות ה-90 ותחילת ה-2000 נבנו בתים נוספים. ב-2006 נתנו חלק מאדמות המושב להקמת שכונה בבאר יעקב. באזור יש גם בניין ישן שהיה מפקדה במלחמה.