תנועת ההתנגדות הצרפתית

ה'רזיסטאנס' (בצרפתית: La Résistance) היא כלל קבוצות המחתרת שפעלו בתוך צרפת נגד הצבא הנאצי וממשלת וישי, מפברואר־יוני 1940 ועד לשחרור פריז ב-1944. יש להבחין בינה ובין "צרפת החופשית" (France Libre) של שארל דה גול, שפעלה מחוץ לגבולות צרפת מארץ אחרת.

ב-3 בספטמבר 1939 הכריזה צרפת מלחמה על גרמניה. במאי־יוני 1940 נכבשה צרפת במהירות על ידי השריון הגרמני. ב-18 ביוני 1940 שארל דה גול שידר מלונדון וקרא להמשך המאבק. הסכם שביתת הנשק שנחתם ב-22 ביוני 1940 חלק את צרפת לאזור כבוש בצפון ולאזור חופשי בדרום, שבו נוצרה ממשלת וישי. ב-1942 נכבש אזור זה בפועל גם כן.

בתוך צרפת קמו תנועות (ארגוני הסברה וארגון האוכלוסייה), רשתות (ריגול ומילוט) וקבוצות חמושות. פעולות עיקריות כללו זיוף תעודות, הסתרת נמלטים, הפצת עיתונים מחתרתיים, איסוף מודיעין ופעולות חבלה על מסילות רכבת וגשרים. אחרי פתיחת מבצע ברברוסה ב-1941 נוצרו ארגונים חדשים, ובמיוחד קבוצות קומוניסטיות ומהגרי עבודה (MOI).

פעלו מספר תנועות מרכזיות שהוקמו בין 1940, 1943. בולטות ביניהן: Ceux de la Libération (ימנית, סיוע לטייסים), Ceux de la Résistance (לא פוליטית, מודיעין וסיוע), Combat (דמוקרטית‑נוצרית, עיתון ופעולות חבלה), Franc‑Tireur (שמאלנית, החלה גם פעולה מזוינת), Le Front National (קומוניסטית, סיוע למסתתרים ולמבצעים מזוינים), Libération‑Nord ו‑Libération‑Sud (פעילות באזורי פריז והדרום) ו‑OCM (ארגון אזרחי‑צבאי). בנוסף היו ארגונים יהודיים מאורגנים וארגון הלוחם הקומוניסטי FTP.

בעקבות הפלישה המלאה ב-1942 החל איחוד ארגוני המחתרת. ז'אן מולן קיבל תמיכה מדה גול והוביל איחוד פוליטי וצבאי. באמצע 1942 הוקמה ה'Armée secrète' (צבא סודי), ובפברואר 1944 אוחדו יחידות אלה במסגרת ה‑FFI (חילות הפנים הצרפתיים). ב-27 במאי 1943 הוקמה ה‑CNR (המועצה הלאומית של ההתנגדות), שאימצה תוכנית פוליטית־חברתית לשלב אחרי השחרור.

פעלו מאות רשתות התמקצעות: רשתות מילוט להצלת טייסים, רשתות ריגול לאיסוף מידע ורשתות חבלה. ה‑BCRA, הלשכה המרכזית למודיעין ומבצעים של דה גול, תיאמה משימות עם המודיעין הבריטי והאמריקאי, הצניחה סוכנים ונשק ושימשה קשר בין הרשתות לבין בעלות הברית. דוגמאות בולטות הן Confrérie Notre‑Dame ו‑Alliance, ורשתות מילוט כמו Pat O'Leary.

המאקי היו קבוצות גרילה כפריות ובמישורי הרים, שבהן התארגנו צעירים שנמלטו מגיוס כפייה. הן כללו אנשים ממגוון אידיאולוגי ופעלו בחבלה, העברת אנשים וסיוע למורדים. חלק מהמאקי קיבלו נשק ואימון מ‑SOE הבריטי ומה‑OSS האמריקאי.

תרומת הרזיסטאנס התעצמה ב-1944, עם נסיגת הגרמנים והפלישה לנורמנדי. המחתרת שיבשה קווי אספקה, סיפקה מודיעין וסייעה לפעולות בעלות הברית בשחרור צרפת. לפני 1944 ההשפעה הצבאית הייתה מוגבלת יחסית, אבל המאמץ המודיעיני והלוגיסטי היה חשוב מאוד.

ה'רזיסטאנס' הייתה קבוצת מחתרת בצרפת במלחמת העולם השנייה. הם עמדו נגד הכובש הגרמני וממשלת וישי שפעלה עם הגרמנים.

ב-1940 גרמניה כבשה חלק גדול מצרפת. שארל דה גול קרא מאנגליה להמשיך להילחם. ב-1944 שוחררה צרפת, אחרי מאמצים של בעלות הברית והמחתרת.

הרזיסטאנס כללה קבוצות שונות. הם זיופוּ תעודות, הסתירו אנשים, הפיצו עלונים סודיים ועזרו לטייסים שנפלו.

היו תנועות שמאל וימין, ותנועות אזרחיות. חלקן פרסמו עיתונים מחתרתיים. קבוצות יהודיות וקבוצות קומוניסטיות גם היו פעילות ועזרו להברחה ולהגנה.

כשהגרמנים כבשו גם את אזור וישי ב-1942, מנהיגים איחדו את הכוחות. ז'אן מולן ודה גול עזרו לארגן את ההתנגדות ולתאם אותה.

רשתות סייעו להבריח טייסים וטסים לבריטניה ולשווייץ. ה‑BCRA של דה גול שלחה סוכנים ונשק דרך ההצנחות.

המאקי היו קבוצות גרילה בכפרים ובהרים. הם חיבלו במסילות רכבת, הגנו על אנשים ועזרו בשחרור.

הרזיסטאנס סייעה מאוד בפעולות של 1944. הם שמרו על מידע, הפריעו לגרמנים ועזרו בכיבוש חוזר של צרפת.