שארל דה גול

שארל דה גול (22 בנובמבר 1890, 9 בנובמבר 1970) היה מפקד צרפת החופשית במלחמת העולם השנייה ונשיא הרפובליקה החמישית בין 1959 ל-1969. הוא הגיע מרקע צבאי, ושירת כבריגדיר־גנרל (דרגה בכירה בצבא) לפני מלחמת העולם השנייה.

דה גול נחשב לסמל לאומי בצרפת. הוא הגן על עצמאות המדינה, שינה את המשטר וייזם מדיניות חוץ עצמאית. החלטותיו השפיעו על מבנה השלטון הצרפתי ועל מעמדה של צרפת באירופה ובעולם.

נולד בליל במשפחה בורגנית קתולית. אביו היה מורה ופטריוט, והבית חינך אותו לאהבת המולדת ולכבוד למסורת. המשפחה עודדה קריאה ודיונים פוליטיים.

דה גול סיים את האקדמיה הצבאית ב-1912 והצטרף לחיל הרגלים. במלחמת העולם הראשונה נפצע ונשבה בידי הגרמנים. אחרי המלחמה המשיך בצבא, שירת כמדריך בחזית הפולנית־סובייטית וקיבל עיטורים.
ב-1934 פרסם ספר שקרא בו לשימוש רחב בטנקים ניידים במקום התמקדות בהגנה סטטית. רעיון זה לא אומץ בצרפת, אך הוצג בצורתו הקטלנית בידי הגרמנים ב-1940.

ב-18 ביוני 1940 נשא דה גול נאום בלונדון שבישר כי צרפת לא תוותר. הנאום הוביל להקמת צרפת החופשית, כוח בצבא ובמוסדות שפעל נגד משטר וישי.
דה גול ניהל מגעים עם בריטניה וארצות הברית, וכפה על בעלות־הברית להכיר בצרפת החופשית. כוחות תחת פיקודו לקחו חלק בשחרור צרפת ב-1944.

לאחר המלחמה התנגד דה גול לחוקה שהקנתה כוח רב לפרלמנט. פרש מהחיים הפוליטיים ובילה זמן בכתיבה. בתחילת שנות ה־50 חזר לפעילות פוליטית אך לבסוף שוב פרש.

ב-1958, במשבר האלג'יריה ופאוני פוליטי, קראו אליו לשוב ולהוביל את הממשלה. הוא קיבל סמכויות חירום וכתיבת חוקה חדשה. במשאל עם הוקמה הרפובליקה החמישית.

דה גול נבחר לנשיא והרחיב את סמכויות הנשיאות. הוא הנהיג רפורמות כלכליות וקידם מדיניות חוץ עצמאית. בנוגע לאלג'יריה, אחרי שנות לחימה הוסכם על עצמאות המדינה ב-1962.

דה גול חתר לחזון של "גדולה" צרפתית (politique de grandeur). הוא בנה תוכניות חומש לשיקום הכלכלה, קידם פיתוח גרעיני עצמאי (נשק גרעיני, כלי מלחמה שמנצלת אנרגיה גרעינית) והפסיק את השתתפות צרפת בפיקוד הצבאי המשותף של נאט"ו.
הוא גם חיזק את הקשרים עם גרמניה ושמר מדיניות עצמאית מול ארצות הברית וברית המועצות.

ב-1968 פרצו הפגנות ושביתות רחבות בצרפת. דה גול שקולל פיזר את הפרלמנט וקיים בחירות חדשות, שבהן ניצחו תומכיו.

לאחר כישלון יוזמה חוקתית ב-1969 פרש דה גול מהחיים הפוליטיים ופרש לביתו. נפטר ב-1970 כתוצאה מקוצר נשימה. המונומנטים על שמו כוללים את שדה התעופה הראשי של פריז וכיכר מרכזית בעיר.

נשא לאיבון ונדרו ב-1921. היו להם שלושה ילדים. בתו אן נולדה עם תסמונת דאון (מחלה מולדת) ונפטרה בגיל 20.

דה גול נחשב לאחד ממנהיגי המאה ה־20. תרומתו נמדדת בניהול המאבק נגד הכיבוש, בהקמת הרפובליקה החמישית ובקביעת מסלול עצמאי למדיניות החוץ והטכנולוגיה של צרפת.

שארל דה גול נולד ב-1890 ונפטר ב-1970. הוא היה מפקד בזמן מלחמת העולם השנייה.

דה גול נולד בעיר ליל. אביו היה מורה ופטריוט. הוא נכנס לצבא ב-1912.

ב-1940 ברח ללונדון. שם נשא נאום מפורסם ב-18 ביוני. נאום זה נתן אומץ לצרפתים להמשיך להילחם.
הוא הקים את "צרפת החופשית" כדי להילחם נגד הכיבוש.

ב-1958 חזר למנהיגות וייסד חוקה חדשה. כך נולדה הרפובליקה החמישית. ב-1959 נבחר לנשיא.

דה גול חיזק את כלכלת צרפת ועשה תוכניות גדולות. הוא קידם פיתוח גרעיני עצמאי. זה אומר צרפת פיתחה כלי נשק גרעיניים בלי עזרה חיצונית.
הוא גם קיבל החלטות קשות לגבי אלג'יריה. לבסוף אלג'יריה קיבלה עצמאות ב-1962.

ב-1968 היו רחובות סוערים והפגנות גדולות. ב-1969 פרש מהתפקיד ונפטר ב-1970.

נשוי לאיבון. היו להם שלושה ילדים. בתו אן נולדה עם תסמונת דאון ומתחה צעירה.

זוכרים אותו כי עמד מול הכיבוש, חיזק את צרפת והקים חוקה חדשה.