תנועת חרות הייתה מפלגת ימין ציונית שפעלה בישראל מאז ראשית המדינה. היא נוסדה ב־15 במאי 1948 בידי מנחם בגין, כמוסד פוליטי של הארגון הצבאי הלאומי (ארגון מחתרתי שפעל לפני הקמת המדינה). בגין הכריז על הקמת התנועה ברדיו וקרא לה לפעול במסגרת החוק.
התרכזותה של חרות הייתה בצד הימני של המפה הפוליטית. אליה הצטרפו קבוצות שונות, ובחזונו של בגין הערכים המרכזיים היו: שלמות המולדת, קיבוץ הגלויות, צדק חברתי וחירות האדם. במשך רוב השנים ישבה המפלגה באופוזיציה. מנהיגים כמו דוד בן־גוריון ניסו להרחיקה מן הקונצנזוס הפוליטי, עם הסיסמה "בלי חרות ומק"י".
בראש התנועה עמד מנחם בגין עד 1983. בבחירות לכנסת הראשונה זכתה חרות ב־11.52% מהקולות, כלומר ב־14 מנדטים. בהמשך ירדו הקולות והחברים, בכנסת השנייה קיבלה חרות שמונה מנדטים, ובכנסת השלישית חזרה לעלייה עם 15 מנדטים. השינויים האלה גרמו למשברים פנימיים ולשינויים בהנהגה לזמן קצר.
לקראת הבחירות ב־1965 הוקם גוש מאוחד בשם "גח"ל", גוש חרות־ליברלים, בראשות בגין. לגח"ל היו הישגים מעורבים: הרשימה המאוחדת קיבלה 26 מנדטים, פחות ממה שציפו שתתקבל מהרכיביה.
ההתמודדות הפנימית בתנועה הובילה לפילוג ב־1967, כאשר שמואל תמיר ותומכיו עזבו והקימו מפלגה חדשה. באותו זמן חברי חרות הצטרפו לקואליציה בממשלת לוי אשכול, לראשונה מאז היווסדה. לאחר הבחירות של 1969 מנחם בגין המשיך להנהיג חלק מהמפלגה בקואליציה שנוצרה אחרי הבחירות, אך ב־4 באוגוסט 1970 שרים מהגח"ל הודיעו על פרישה מהממשלה.
היסודות האידאולוגיים של חרות כללו מספר עקרונות ברורים. לפי הצהרת התנועה, עליה לשאוף לשחרור המולדת כולה ולריבונותה, לשמור על חירות האדם ולחזק את המשפט. התנועה שאפה להשריש ערכי תורת ישראל בחיי האומה, לסרב לכל משטר טוטליטרי ולפעול לדמוקרטיה מלאה. חרות תמכה בפיתוח יוזמה פרטית ובמניעת מונופולים, בקידום רמת החיים ובקליטת שבי ציון (קיבוץ גלויות).
בכנסת הראשונה חרות קיבלה 14 מושבים. בהמשך חלו עליות וירידות במנדטים, שהשפיעו על כוח ההשפעה הפוליטי שלה ועל יחסה לממשלות השונות. הפילוגים, הבריתות (כמו גח"ל) והמיזוגים השפיעו גם הם על מספר הנציגים והעמדה הציבורית של המפלגה.
תנועת חרות הייתה מפלגת ימין שהוקמה ב־15 במאי 1948. מפקד הארגון הצבאי הלאומי (ארגון מחתרתי לפני המדינה) מנחם בגין הקים אותה. בגין רצה שהתנועה תפעל לפי חוקי המדינה.
המפלגה דיברה הרבה על אחדות הארץ, על הבאת יהודים שנפוצו בעולם חזרה לישראל (קיבוץ גלויות), ועל צדק לחברה. רוב הזמן היא הייתה באופוזיציה, כלומר לא הייתה שותפה בממשלה.
בכנסת הראשונה קיבלה חרות 14 מושבים. אחרי זה היו עליה וירידה בתמיכה. ב־1965 היא הקימה ברית בשם גח"ל עם המפלגה הליברלית. ב־1967 חלקים מהתנועה נפרדו והקימו מפלגה חדשה. באותה שנה חרות הצטרפה לראשונה לממשלה.
העקרונות המרכזיים של חרות היו:
- לשמור על שלמות הארץ.
- לעזור ליהודים לחזור לישראל (קיבוץ גלויות).
- לשמור על זכויות האדם והדמוקרטיה.
- לעודד יוזמה אישית ולמנוע ריכוז יתר של כוח כלכלי.
מספר הנציגים של חרות השתנה בבחירות השונות. לפעמים היו לה הרבה מושבים, ולפעמים פחות. השינויים נבעו ממחנות פוליטיים שונים, בריתות ופילוגים.
תגובות גולשים