תסמונת ויליאמס

תסמונת ויליאמס היא מצב גנטי נדיר. גנטי אומר שזה קשור ל״הוראות״ של הגוף. היא נגרמת מחסר בחלק קטן של הכרומוזום 7. הכרומוזום הוא חוט בתא עם ההוראות לגוף. התסמונת תוארה לראשונה ב־1961 על ידי דוקטור ויליאמס. מופיעה בכ־1 מכל 20,000 לידות. אין תרופה מלאה. אנשים רבים נקראים גם "תסמונת האהבה" בגלל שהם חברותיים.

לרוב יש פנים ייחודיות: שפתיים מלאות, פה רחב ואף קטן. יש לעתים קומה נמוכה, שרירים רפויים וגמישות מפרקים. כ־80% צריכים טיפול בבעיות לב. תינוקות עלולים לסבול מקשיי האכלה. יש בעיות בשינה ולעתים קושי בראייה. רעד קל בשרירים גורם להליכה מעט מגושמת ולבעיות בכתיבה.

יש קשיי למידה. היכולות משתנות בין אנשים. רבים פעילים מאוד וקשה להם להתרכז. הדיבור יכול להתפתח מאוחר, אבל להיות עשיר ומרגש. חלק טובים במוזיקה. אנשים עם התסמונת מאוד חברותיים ואמפתיים. הם רוצים חברים, אך לפעמים מתקשים ליצור חברות עמוקה.

בדרך כלל ההורים בריאים. החסר נמצא בכרומוזום 7 והוא מוריד כמה גנים חשובים. אחד מהם הוא אלסטין. אלסטין עוזר לכלי דם ולעור. המחיקה קורה כי האזור הזה במולקולת ה-DNA מסודר כך שקל להעתיק אותו לא נכון. מחקר מ־2019 מצא שיש גם בעיות במיאלין. מיאלין היא שכבה שמכסה תאי עצב ועוזרת להעביר מסרים במוח.

תגובות גולשים

התגובה תפורסם באתר לאחר אישור המערכת

עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!