תסמונת מינכהאוזן (Münchhausen Syndrome) שייכת לקטגוריה של הפרעות מלאכותיות. הפרעות מלאכותיות הן מצבים שבהם אדם ממציא או מגזים בתסמינים כדי למשוך תשומת לב או טיפול רפואי. בלוקים בתסמונת זו מודעים לעתים קרובות לכך שהם מגזימים או מזייפים, אך עושים זאת כדי לקבל חיבה, דאגה או אשפוז.
השֵם נלקח מדמות ספרותית המבוססת על הברון מינכהאוזן, שזכה למוניטין של מעשיות מוגזמות וכזב. ב-1951 ריצ'רד אשר השתמש לראשונה במונח כדי לתאר אנשים הנוסעים מבית חולים לבית חולים וממציאים מחלותיהם.
המקרה מאופיין ביצירת או הגזמה של תסמינים פיזיים, ולעיתים בפגיעה עצמית כדי להביא לטיפול. דוגמאות כוללות נטילת תרופות שלא למטרתן, רעילות מכוונת או עוד פעולות שמדמות מחלה. אנשים כאלה עוברים בין רופאים ובתי חולים כדי למצוא קהל רפואי חדש.
הגורמים אינם ברורים. יש המשייכים את התופעה לטראומות ילדות ולחסך רגשי. חלק מהחולים בעלי ידע רפואי רב ויכולים לדמות סימפטומים שקשה לאבחן.
זוהי וריאציה שבה האדם גורם לאחר, לרוב ילד או חסר ישע, להיראות חולה. זו צורה של התעללות. ההורה או המטפל עלולים לבצע טיפולים מיותרים או לגרום למחלות כדי לקבל תשומת לב מהצוות הרפואי.
קשה לאבחן את התסמונת משום שהסימפטומים מופיעים כתלות בנוכחות המטפל. סימנים מעוררי חשד כוללים מהלך מחלה לא הגיוני, בעיות רבות שאינן מגיבות לטיפול, והחמרות שמתרחשות לפני שחרור מבית חולים.
במקרים חשודים יש לערב צוות רב-מקצועי שיבדוק את המשפחה ויסתכל על רווחים משניים מה'חולה'.
גורמי סיכון כוללים טראומת ילדות, הזנחה רגשית או היסטוריה שבה מטפלים אילצו לקבל חיבה רק במצב מחלה. במקרים רבים הנפגעים הם ילדים בגיל הגן.
הטיפול מורכב: יש לטפל גם במי שפוגע וגם בנפגע. הטיפול בפוגע נעשה במסגרת משפחתית ובידי אנשי מקצוע מתאימים. הילד המחולל נדרש להסרתו מהסביבה הפוגעת וטיפול רפואי לתיקון נזקים, ובהמשך תמיכה נפשית.
יש שלוש תוצאות אפשריות: הגילוי והפסקת ההתעללות; העברת דפוס ההתנהגות לילד; או תוצאות מסוכנות יותר למצב הבריאותי של הנפגע.
תופעה זו מופיעה בסדרות ובסרטים עכשוויים. דוגמאות מודרניות הן הסדרה Gypsy Rose והסרט Run, שמציגים מקרים קיצוניים של תסמונת באמצעות שליח.
תסמונת מינכהאוזן היא מצב שבו מישהו עושה לעצמו כאילו הוא חולה. הפרעה זו שייכת לקבוצה שנקראת "הפרעות מלאכותיות". משמעות המילה הזו: האדם ממציא או מגזים בתסמינים כדי שבאנשים יגידו לו דאגה ותשומת לב.
השם הגיע מאדם בספרים שהיה מספר סיפורים מוגזמים. מאוחר יותר רופא נתן לשם את השם הרפואי.
אנשים עם התסמונת עלולים לקחת תרופות שלא צריך, לפעול כך שיראו חולים, ואפילו לפעמים לפגוע בעצמם כדי לקבל טיפול. הם עוברים בין רופאים ומחפשים מי שיאמין להם.
כשהאדם עושה מישהו אחר לחולה, למשל הורה שפוגע בילד, קוראים לזה "באמצעות שליח". זה מסוכן. זה נחשב להתעללות כי הילד מקבל טיפולים מיותרים.
חשודים כשיש הרבה בעיות רפואיות שלא משתפרות. הסימפטומים לעתים מופיעים רק כשאדם מסוים נמצא ליד הילד.
אם מזהים התעללות, מפרידים את הילד מההורה הפוגע. מטפלים בריאותית וטיפולים נפשיים עוזרים לתקן נזקים. חשוב שאנשי מקצוע יעבדו ביחד כדי להגן על הילד.
יש סדרות וסרטים שמראים סיפורים כאלה. הם מראים כמה המצב מסובך וכמה חשוב לעזור לנפגעים.
תגובות גולשים