תעלת סן מרטן

תעלת סן-מרטן (Canal Saint-Martin) היא תעלת מים בפריז, אורכה כ-4.5 ק"מ. התעלה מחברת בין אגן לה וילט (Bassin de la Villette) ותעלת אורק (Canal de l'Ourcq) בצפון-מזרח הפריז, לבין אגן דה ל'ארסנל (Bassin de l'Arsenal) ונהר הסן.

תעלת סן-מרטן שותפה לרשת התעלות הפריזאיות, שכוללת גם את תעלת אורק ואגן לה וילט, ואורכה הכולל של הרשת הוא כ-130 ק"מ.


התעלה נחנכה ב-1825. היא כוללת תשע דלתות סכר (écluses), דלתות שמאפשרות להעלות או להוריד את מפלס המים כדי להעביר סירות בין חלקים בגבהים שונים. יש בה גם שני גשרים מסתובבים, כדי להתגבר על הפרשי גובה של כ-25 מטרים בין חלקיה.

התעלה נבנתה בעיקר כדי לשפר את אספקת המים בפריז. בתקופה שלפני הבנייה אספקת המים הייתה גרועה ולעיתים מזוהמת, למרות בארות ואקוודוקטים (aqueducts, תעלות להבאת מים). ב-1802 נפוליאון הורה על שיקום המצב, בין השאר כדי להקטין מחלות שנגרמו ממים מזוהמים.

החפירות החלו במהירות ובוצעו בין 1802 ל-1825, במימון חלקית של מיסים על היין. במאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20 חוותה התעלה את ימי הזוהר שלה: דרך התעלה הובאו מים, דגנים, חומרי בניין וסחורות אל לב העיר. הנמלים העיקריים במסלול היו אגן דה לה וילט ואגן דה ל'ארסנל.

עם הופעת הרכבות והתחרות על דרכי המסחר החל תהליך של ירידה בתנועה על המים מהמאה ה-1860 ואילך. התוצאה הייתה סגירת מפעלים ואובדן מקומות עבודה באזור התעלה. בשנות ה-60 של המאה ה-20 הוצעה תכנית לסלול כביש על מהלך התעלה, אך התושבים התנגדו והתכנית בוטלה.

אזורים מסוימים של התעלה כוסו בעתיד, למשל באזור כיכר הבסטיליה ושדרות מסוימות. בכל זאת נותרו פתחים שנותרו להכניס אור. באזור אחד מהמכוסים נמצא בית האירוח המפורסם "אוטל די נור" (Hôtel du Nord), שהפך ידוע בזכות סרט משנת 1938. התעלה נראית גם בסרט "אמלי" ובציורים אימפרסיוניסטיים של אלפרד סיסלי, כמו היצירה משנת 1872 המוצגת במוזיאון אורסיי.


כיום התעלה משמשת בעיקר לשיט תיירותי ולא להעברת סחורות. היא פתוחה כ-363 ימים בשנה. גדותיה הפכו לאזורי טיול ובילוי מודרניים, והפריזאים נהנים לטייל שם ולשבת ליד המים.

תעלת סן-מרטן היא תעלה בפריז. אורך התעלה כ-4.5 ק"מ. היא מחברת בין אגנים לנהר הסן.


התעלה נפתחה ב-1825. יש בה תשע דלתות סכר. דלתות סכר הן דלתות שמגבירות או מנמיכות את המים כדי להעביר סירות. יש גם שני גשרים שמסתובבים.

התעלה נבנתה כי למי העיר היה קשה להשתמש במים. לפני זה המים לעיתים היו מלוכלכים. ב-1802 נפוליאון החליט לשפר את המים כדי למנוע בעיות בריאות. החפירות נעשו בין 1802 ל-1825.

במאה ה-19 התעלה הביאה סחורות ועזרה לעיר לקבל דגנים וחומרי בניין. כשבנינו מסילות רכבת, התנועה בתעלה פחתה. כמה חלקים של התעלה כוסו מאוחר יותר, אך נשארו פתחים לאור.

בתעלה ובמקומות הסמוכים יש ספרים וסרטים שצולמו שם. בית בשם "אוטל די נור" מפורסם בגלל סרט משנת 1938. הצייר אלפרד סיסלי צייר את התעלה.


היום התעלה משמשת בעיקר לשייט תיירים. היא פתוחה כמעט כל ימות השנה. גדותיה הן מקום פופולרי לטייל בו ולנוח.