תפילה (יהדות)

תפילה היא מצוות עשה מתוך התורה וחלק מרכזי בעבודת ה'. אנשי הכנסת הגדולה קבעו להתפלל שלוש פעמים ביום ותיקנו חלקים בנוסח. אחרי חורבן בית המקדש נחשבת התפילה גם תחליף לעבודת הקרבנות.


בכל יום חול יש שלוש תפילות: שחרית, מנחה וערבית. ביום שבת, בחגים ובראש חודש מתווספת מוסף. ביום כיפור יש תפילת נעילה מיוחדת. קיימת גם אפשרות לתפילת נדבה, תפילה רשות.


תפילה ציבורית זקוקה למניין, עשרה גברים ממעל גיל 13. חלקים מסוימים ניתן לומר בלבד בציבור. בית כנסת הוא המקום המרכזי לתפילה; יש בו עקרונות עיצוב בסיסיים, וכיוון התפילה הוא לירושלים. בקהילות אורתודוקסיות נפוצה הפרדה בין נשים לגברים.


בספרי המשנה והתלמוד הופיעו נוסחי ברכות שהפכו לבסיס לסידור התפילה (סידור = ספר תפילות). ספר התפילות לחגים נקרא מחזור (מחזור = מחזוריות שנתית). גרעין מרכזי בתפילות הוא תפילת שמונה־עשרה, שנועדה להיאמר בעמידה. בתחילה היו בה 18 ברכות; אחר כך נוספה ברכה ושמותיה כעת תשע־עשרה.


זמני ושמות התפילות נגזרו מעבודת הקרבנות בבית המקדש. אחרי חורבן בית המקדש התפילה מילאה תפקיד תחליפי לקרבנות והפכה למוסד המאחד את העם.


בקהילות התפתחו דרכים שונות לשלב ניגונים ותזמורות בתפילה. יש על כך דיונים הלכתיים, כולל השפעות ממוסדות מוזיקליים נוצריים באירופה.


הרמב"ם כותב שהתפילה היא מצווה מן התורה, ודן בתוכן ובצורתה. לעומתו, הרמב"ן טוען שהתפילה היא תקנת חכמים (מדרבנן), אם כי בשעת צרה יתכן שמקבלים עליה משמעות תורנית.


התפילה נחשבת נסיון להתקרבות לאל דרך הפניה ישירה. יש על כך מחלוקות פילוסופיות ותאולוגיות:

- יש שמדגישים את הפן החינוכי: התפילה מחזקת יראה ותלות באל (הרמב"ם).
- יש גישות שמדברות על השפעה תיאורגית־קבלית: תפילה יכולה לתקן עולמות רוחניים ולהעלות ניצוצות.
- אחרים, כמו רבי יהודה הלוי והרב קוק, רואים בתפילה חיזוק רוחני לאדם, שמרומם אותו ולאו דווקא משנה את רצון האל.
- יש גם גישה פרגמטית יותר, שלפיה המצווה עצמה היא מטרת התפילה (ישעיהו ליבוביץ').


התפילה מורכבת משני חלקים עיקריים: שבח (לשבח את האל) ותחינה (בקשות). החידא הוא שאלוהים מושלם, אז למה לשבחו ומהו ערך הבקשות? חז"ל והמפרשים דנים בשאלות אלו: ההודאה מבוססת על דברים שכבר קרו, והבקשות פונות לעתיד.


קיימת חשיבות לסידור הנוסח לפני התפילה ולהכוונה בלב. בחלקים מסוימים יש חובה לעמוד, ובחלקים אחרים מותר לשבת. כוונה פנימית נחשבת מרכיב מרכזי בתפילה.


יש טקסטים עתיקים המקשרים תפילות לקרבנות ולמבנה התפילה בבתי הכנסת. במאה ה־20 חוברו גם תפילות מודרניות, למשל תפילה לשלום המדינה.

בסיכומו של עניין, תפילה משמשת גם כמסגרת הלכתית וטקסית וגם כמדיום אישי־רוחני. קיימות עמדות שונות לגבי מקור החיוב, מטרתה והשפעתה, אך כולם רואים בה חלק מרכזי בחיי יהודי.

תפילה היא מצווה חשובה ביהדות. זוהי שיחה עם ה' בלב ובפה.


בכל יום יש שלוש תפילות: שחרית (בבוקר), מנחה (בצהריים) וערבית (בערב). בשבת ובחגים מתווספת תפילת מוסף.


כדי להתפלל בציבור צריך מניין, עשרה גברים מעל גיל 13. בית כנסת הוא המקום שבו מקהלים מתאספים לתפילה.


ספר התפילות הרגיל נקרא סידור (סידור = ספר תפילות). ספר התפילות לחגים נקרא מחזור.


זוהי התפילה המרכזית שאומרים בעמידה. בתחילה היו בה 18 ברכות, וכיום יש בה 19.

= למה מתפללים?

רוב המחשבות אומרים: התפילה מקרבת את האדם לה' ועוזרת לו להרגיש טוב יותר. יש גם דיבורים על כך שהתפילה מחזקת את האדם ומזכירה לו להיות טוב.

= מוזיקה וניגונים

בקבוצות שונות שרים שירים בתפילה. יש קהילות שאוהבות ניגונים ויש כאלו שחושבים שצריך לשמור על המסורת.

התפילה היא דרך פשוטה ועדינה לדבר עם ה', ולהיזכר בדברים חשובים בלב.