תקופת סנגוקו (ביפנית: 戦国時代; סנגוקו ג'ידאי), שנקראת גם "תקופת המדינות הלוחמות", הייתה תקופה ממושכת של מלחמות פנימיות, מאבקי שליטה ואי־יציבות ביפן. היא נמשכה מאמצע המאה ה-15 ועד תחילת המאה ה-17.
התקופה החלה בסוף תקופת מורומאצ'י בשנת 1467, במלחמת אונין (1467, 1477). לאחר מכן המשיכה דרך תקופת אזוצ'י-מומויאמה, עד שעלתה שוגונות טוקוגאווה. שוגונות = שיטת שלטון צבאית מרכזית; שוגון טוקוגאווה איחד את יפן ופתח את תקופת אדו.
במהלך מלחמת אונין נחלש ונחרב השלטון המרכזי של שוגונות אשיקאגה בקיוטו. כשהשלטון המרכזי פסק מלשלוט, הדאימיו (אצילים ואדונים מקומיים) ושופטי השלום שתלויים בשוגונות כאמצעי סמכות מצאו את עצמם מבודדים ופגיעים לכוחות חיצוניים ופנימיים.
תקופת סנגוקו פירושה "המדינות הלוחמות". זו הייתה תקופה שבה היו הרבה מלחמות ביפן.
הכל התחיל בסוף תקופת מורומאצ'י בשנת 1467, במלחמת אונין (1467, 1477). אחר כך חלו שנים של קרבות עד שעלתה משפחת טוקוגאווה לשלטון.
שוגון (המנהיג הצבאי של המדינה) איחד את יפן והתחילה תקופת אדו. בתקופה הזאת השלטון המרכזי קרס, והאדונים המקומיים, הדאימיו, נשארו לבד ופגיעים.
תגובות גולשים