בשנת 1946 בבריטניה התרחש ויכוח בין שני פילוסופים בולטים, לודוויג ויטגנשטיין וקרל פופר.
הוויכוח עסק בהגדרת הפילוסופיה ובשאלה אילו משפטים הם משמעותיים.
ויטגנשטיין ראה את הפילוסופיה בעיקר כעניין לשוני. הוא טען שרבות מהסתירות נובעות מהשפה ולא מבעיות אמיתיות. (החוג הווינאי, קבוצת פילוסופים שהדגישה שפה ומשמעות.)
פופר טען מנגד שהמשפטים הללו הם בעיות פילוסופיות אמיתיות ויש לטפל בהן.
פופר הוזמן להרצות במועדון למדעי המוסר, שבו ויטגנשטיין כיהן כראש. לאחר תחילת ההרצאה פרץ ויכוח סוער.
ברטראנד ראסל ניסה להשפיע ולהרגיע, אך ויטגנשטיין הניף בדקר פחמים מהאח בצורה מאיימת ואז עזב בטריקת דלת.
כשנדרש לתת דוגמה לעיקרון מוסרי, פופר השיב: "לא לאיים בדקר על מרצה אורח".
לא ברור מי ניצח בוויכוח: פופר חשב שהוא ניצח, ויטגנשטיין לא ייחס לו חשיבות רבה.
בשנת 1946 בבריטניה התווכחו שני פילוסופים חשובים: ויטגנשטיין ופופר.
הם לא הסכימו מהי פילוסופיה ומה הן הבעיות החשובות.
ויטגנשטיין אמר שרוב הבעיות נובעות מהשפה.
פופר אמר שהבעיות אמיתיות ודורשות תשובות.
פופר נתן הרצאה במועדון למדעי המוסר. ויטגנשטיין קטע את ההרצאה והם התחילו לריב.
ויטגנשטיין הניף דקר פחמים, מוט שמשתמשים לאח, כדי לאיים, ואז יצא בטריקה.
פופר נתן דוגמה מוסרית פשוטה: "לא לאיים בדקר על מרצה אורח".
לא ברור מי ניצח; פופר חשב שזה הוא.
תגובות גולשים