A Day in the Life (יום בחיים) הוא שיר של הביטלס משנת 1967. הוא יצא באלבום Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band. השיר נוצר מאיחוד של שני שירים נפרדים: חלקים 1, 2 ו‑4 נכתבו על ידי ג'ון לנון, וחלק 3 נכתב על ידי פול מקרטני. בנוסף לביטלס נכללה בהקלטה תזמורת, שמספר נגניה נרשם כ‑41.
העבודה על ההקלטות נעשתה בהפסקות בין 19 בינואר ל‑23 באפריל 1967. ההקלטה הראשונה, ב‑19 בינואר 1967, כללה בעיקר את חלקו של לנון. לקטע של מקרטני הוקצו 24 תיבות, והקלטתו החלה ב‑20 בינואר. בהקלטה הסופית נשמע גם קולו של מל אבנס, עוזר הלהקה, שמספר את התיבות בקול, וכן צליל של שעון מעורר שמסמן את סופן. לנון אימץ כאן גם שורה שכתב מקרטני: "I'd love to turn you on".
ב‑3 בפברואר השלימו הביטלס הקלטות נוספות. מקרטני סיים את חלק השירה והוסיף נגינת בס. רינגו סטאר הקליט שוב את התופים לפי הוראותיו של מקרטני.
ב‑10 בפברואר כונסו באולפני ההקלטה 40 נגני תזמורת. על‑פי רעיון מקרטני, הנגנים נדרשו להתחיל מהתו הנמוך ביותר ולהתקדם לתו הגבוה, ובאותו זמן להאיץ מהאיטי למהיר. כך נוצר "קרשנדו", עליה בעוצמה ובגוון המוזיקלי. מקרטני וג'ורג' מרטין ניצחו על ההקלטה, והקרשנדו חזר ארבע פעמים לכל ערוץ הקלטה.
ההקלטות הושלמו ב‑22 בפברואר, כאשר ארבעת חברי הלהקה ובן‑פועלם מל אבנס ניגנו בו‑זמנית אקורד אחד בפסנתר (מי מז'ור) כסיום. מאוחר יותר הוסיף ג'ורג' מרטין צלילי הרמוניום והכפיל את פסנתר ההקלטה.
השיר הוחרם על ידי ה‑BBC לפני צאת האלבום בגלל השורה "I'd love to turn you on", שנראתה כהתייחסות לשימוש בסמים.
נכון לאפריל 2020, סך ההשמעות של השיר בספוטיפיי עומד על כ‑62 מיליון.
A Day in the Life (יום בחיים) הוא שיר של הביטלס משנת 1967. הוא יצא באלבום Sgt. Pepper's.
השיר מחבר שני חלקים. ג'ון לנון כתב חלקים אחד, שני וארבע. פול מקרטני כתב את הבית השלישי. ביחד זה יצר שיר של הלהקה.
ההקלטות התחילו ב‑19 בינואר 1967. בהקלטה הראשונה הקליטו את חלקו של לנון. למקרטני הוקצו 24 תיבות. קולו של מל אבנס נשמע בסיום כשהוא סופר את התיבות. גם שמעו שעון מעורר קטן בקול ההקלטה.
בחודש הבא הוסיפו עוד הקלטות. מקרטני הוסיף את גיטרת הבס. רינגו הקליט שוב את התופים. לאחר מכן באו לנגן גם נגנים רבים מהתזמורת. תזמורת היא הרבה מוזיקאים.
הנגנים עברו מהתו הנמוך לתו הגבוה והשתנו מהאיטי למהיר. כך נוצר שינוי שגדל בעוצמה שנקרא קרשנדו. בסוף, ארבעת חברי הלהקה וגם מל אבנס לחצו יחד על מקשי הפסנתר כדי ליצור צליל גדול לסיום. ג'ורג' מרטין הוסיף אחר כך צלילים נוספים.
פעם אחת ה‑BBC אסר להשמיע את השיר בגלל שורה שנראתה קשורה לסמים.
נכון לאפריל 2020, השיר הושמע בספוטיפיי כ‑62 מיליון פעמים.
תגובות גולשים