COBOL

קובול (COBOL) הוא ראשי תיבות של Common Business Oriented Language. זו שפת תכנות ותיקה שנועדה בעיקר לעיבוד וניהול נתונים בעסקים. מאז יצירתה ב-1959 התפתחה והשוחררה בגרסאות תקניות, כולל תקן ANSI COBOL. מהדר (compiler) הוא תוכנה שמתרגמת תוכניות קובול לשפה שהמחשב יכול להריץ.

החלטה לפתח את קובול נעשתה ביוזמת משרד ההגנה האמריקאי, באמצעות ועדה שבה השתתפו נציגים מחברות מחשבים. ההגדרה הסופית הושלמה בסוף 1959. ההשפעות המרכזיות הגיעו משפות כמו FLOW-MATIC, ולפרסונה בולטת שקשורה לכך נמנית גרייס הופר. בתוך חצי שנה פותח מהדר ראשון.

קובול נכתבה בסגנון דמוי אנגלית, כדי להקל על התכנות. יש לה יכולות טובות בתיעוד, בטיפול בקבצים ובהגדרת סוגי נתונים. כל תוכנית בקובול מחולקת ל־4 חטיבות ברורות: IDENTIFICATION DIVISION (פרטי התוכנית), ENVIRONMENT DIVISION (פרטי קבצים), DATA DIVISION (הגדרת משתנים, משתנה הוא שם לשדה שמכיל נתונים) ו‑PROCEDURE DIVISION (הלוגיקה של התוכנית).
עם הזמן התגלו גם חסרונות: תחביר ארוך, חוסר תמיכה במשתנים מקומיים, בקשה לרקורסיה (רקורסיה = פונקציה שקוראת לעצמה) ובהקצאת זיכרון דינמית (הקצאת זיכרון דינמית = יצירת אזורים בזיכרון בזמן ריצה). שימוש גדול ב‑GO TO יצר קוד קשה לקריאה שנקרא "קוד ספגטי". חלק מהבעיות תוקנו בגרסאות מאוחרות יותר.

מכון התקנים האמריקני (ANSI) הגה תקנים לקובול כדי לשפר ניידות של קוד בין פלטפורמות. התקן המשמעותי היה ANSI85, והתקנים לקחו בחשבון הבדלים בין מחשבים מרכזיים למערכות כמו UNIX.

מבקרים אומרים שסגנון השפה הארוך פועל נגד החשיבה המדויקת הדרושה לפתרון בעיות תכנות. מדענים כמו אדסחר דייקסטרה היו ביקורתיים במיוחד. למרות הביקורת, קובול נשארה נפוצה במערכות מידע עסקיות.

קובול מייצגת חישובים בשורות שמזכירות משפטים באנגלית. אפשר לכתוב חישוב מתמטי אחד בפקודה אחת עם COMPUTE (מהדר תומך בכך), או לפרט כל צעד בעזרת פקודות כמו MULTIPLY ו‑SUBTRACT. השיטה ברורה לקריאה אך נוטה להיות מסורבלת.

נכון ל-2024, קובול עדיין נמצאת בשימוש בבנקים, בחברות ביטוח ובמשרדי ממשלה בישראל. יש שימוש בעיקר בתחזוקה של תוכניות קיימות, ולא בפיתוח נרחב של תוכניות חדשות.

קובול (COBOL) היא שפת תכנות ישנה. שמה המלא באנגלית הוא Common Business Oriented Language. היא נוצרה ב-1959 כדי לטפל בנתונים בעסקים.

קובול פותחה על ידי ועדה שקשורה לממשל האמריקאי. גרייס הופר הייתה בין המשפיעות עליה. בתוך הזמן הקצר אחרי ההגדרה נוצר מהדר, תוכנה שמתרגמת את הקוד למחשב.

קובול נראית כמו אנגלית פשוטה. תוכנית בקובול מחולקת ל־4 חלקים גדולים: פרטי התוכנית, פרטי הסביבה והקבצים, הגדרת המשתנים (משתנה = מקום לשמירת נתון), ולוגיקת התוכנית.

מכון התקנים האמריקאי הגה תקן בשם ANSI COBOL. התקן עשה סדר כדי שקוד יעבוד על מחשבים שונים.

חלק מהאנשים אמרו שקובול ארוכה ומסורבלת. למרות זאת, אנשים רבים השתמשו בה שנים רבות.

בקובול אפשר לכתוב חישוב בשלוש שורות במקום שורה אחת. זה הופך את הקוד לברור, אבל גם ארוך.

נכון ל-2024 משתמשים בקובול בבנקים, בחברות ביטוח ובממשלה בישראל.