Computer-generated Imagery (CGI) היא שיטה ליצירת תוכן ויזואלי בעזרת מחשב. CGI הוא תת־תחום של גרפיקה ממוחשבת, שמשמעותה ייצור תמונות וידאו באמצעות תוכנות. השימושים הנפוצים כוללים סרטים, טלוויזיה, פרסומות, משחקי מחשב וסימולציות. היתרון המרכזי של CGI הוא היכולת ליצור אפקטים ודמויות בלי תלות באלמנטים פיזיים, מה שלעתים חוסך כסף ומאפשר שליטה מדויקת בתוצאה. לדוגמה, ניתן ליצור להבות, יריות ודמויות מדומות או להוסיף המוני־קהל וירטואליים.
הופעות מוקדמות של גרפיקה ממוחשבת נראו כבר בשנות ה־70. בין הדוגמאות הבולטות: "עולם המערב" (1973) ו"עולם העתיד" (1976). בשנות ה־80 ו־90 טכנולוגיית CGI התפתחה וצברה חשיפה מסחרית: "מלחמת הכוכבים" (1977), "טרון" (1982) ו"לוחם הכוכבים האחרון" (1984). בשנת 1985 פיקסאר יצרה דמות תלת־ממדית בסרט של בארי לוינסון. פריצת דרך משמעותית אירעה ב־1989 עם "מצולות" של ג'יימס קמרון, שבו Industrial Light & Magic (ILM) ייצרה יצור תת־ימי ממוחשב. ב־1991 "שליחות קטלנית 2" הציגה את המורפינג של ה‑T‑1000.
בשנת 1993 "פארק היורה" שילבה דינוזאורים ממוחשבים עם שחקנים חיים, ומהלך זה סומן כמעבר גדול לטכניקות דיגיטליות. באותה תקופה גם סדרת הטלוויזיה "בבילון 5" השתמשה במודלים ממוחשבים. ב־1994 "פורסט גאמפ" השתמשה באפקטים דיגיטליים שונים להטמעת שחקנים בהיסטוריה. ב־1995 יצאו "קספר" ו"צעצוע של סיפור"; האחרון היה סרט אנימציה שנבנה ברובו ב־CGI. סטודיואים בולטים בתחום כוללים את ILM, פיקסאר ו‑Weta Digital, שעבדו על פרויקטים גדולים כמו "שר הטבעות".
מאוחר יותר נראו דוגמאות נוספות להתקדמות: ב־1999 הופיע ג'אר ג'אר בינקס ב"מלחמת הכוכבים: אימת הפנטום" כדמות ממוחשבת שמתקשרת עם שחקנים. ב־2001 הוצע ניסיון לדמות מראה פוטו־ריאליסטי בסרט "פיינל פנטזי". ב־2005 בדמותו של אסלן ב"סיפורי נרניה" שולבו מאות מכוונים דיגיטליים כדי להנפיש את האריה בצורה ריאליסטית. לאחר מכן נעשה שימוש ב‑CGI להחלפת פנים של שחקנים שנפטרו, כמו במקרה של פול ווקר בסרט מסדרת "מהיר ועצבני". שיטות כמו לכידת תנועה (motion capture), אמת תנועות שחקנים על מנת להעבירן לדמויות דיגיטליות, הפכו נפוצות בסרטים מודרניים.
בעשור האחרון אולפנים גדולים, ובמיוחד דיסני, השתמשו ב‑CGI ליצירת גרסאות חדשות של סרטים קלאסיים. סרטים אלה מראים עד כמה הטכנולוגיה הפכה לכלי מרכזי בתעשיית הקולנוע.
בין 1995 ל‑2005 עלויות יצירת האפקטים הממוחשבים עלו משמעותית, מהשקעות של כ־5 מיליון דולר עד לכ־40 מיליון דולר או יותר. בתחילת שנות ה־2000 הפכה CGI לטכנולוגיה מרכזית באפקטים הקולנועיים, כולל הוספת דמויות חיות וניצבים וירטואליים בסצנות גדולות.
CGI (סי־ג'י־איי) היא יצירת תמונות בסרטים ובמשחקים בעזרת מחשב. זה אומר שמעצבים יוצרים דמויות וסצינות על המסך בלי לבנות דברים אמיתיים. משתמשים בזה בסרטים, בטלוויזיה ובמשחקים.
כבר בשנות ה־70 הופיעו ניסיונות ראשונים. בשנות ה־80 וה־90 הטכנולוגיה השתפרה. "פארק היורה" (1993) הראתה דינוזאורים שנראו אמיתיים בעזרת מחשב. "צעצוע של סיפור" (1995) היה סרט אנימציה גדול שנוצר כמעט כולו ב‑CGI. בסרטים אחרים כמו "היפה והחיה" ו"סיפורי נרניה" ייצרו דמויות גדולות וריאליסטיות בעזרת CGI.
יש גם שיטות שנקראות לכידת תנועה. לכידת תנועה היא הקלטת תנועת שחקן והעברתה לדמות ממוחשבת. כך דמויות יכולות לזוז כמו שחקנים אמיתיים.
יצירת אפקטים ממוחשבים עולה כסף. בשנים 1995, 2005 התקציבים גדלו מאוד. זה הפך להיות חלק חשוב ביצירת סרטים מודרניים.
תגובות גולשים