Fiber Distributed Data Interface

Fiber Distributed Data Interface (FDDI) היא טכנולוגיה לחיבור מחשבים ברשת מקומית
(LAN, רשת מקומית). היא פועלת בשכבת הקישוריות של מודל ה‑OSI
(שכבה שאחראית על העברת מסגרות בין מחשבים) ובשכבה הפיזית של מודל ה‑TCP/IP.

FDDI מבוססת על מבנה של טבעת כפולה, בדומה ל‑Token ring (טכנולוגיה שבה "אסימון" עובר בין מכשירים
ומאשר את שליחת הנתונים). הטבעת הראשונה מעבירה נתונים בשגרה,
והטבעת המשנית פועלת כשיש כשל. שתי הטבעות פועלות בכיוונים מנוגדים.
ניתן גם להשתמש בשתי הטבעות במקביל כדי להכפיל את רוחב הפס.

רשת FDDI יכולה לכסות עד כ‑200 קילומטר ולתמוך באלפי עמדות.
הטכנולוגיה עובדת בדרך כלל על סיבים אופטיים (כבלים שמעבירים אור),
אך אפשר ליישם אותה גם על כבלי נחושת, לדוגמה ב‑CDDI.

תקן ה‑FDDI פותח על ידי ANSI באמצע שנות ה‑80 כדי להתמודד עם בעיות
ברשתות Ethernet ו‑Token ring, כמו מגבלות רוחב פס וחוסר אמינות ליישומים קריטיים.

FDDI מגדיר תקנים בארבע רמות.

ישנן שלוש דרכים להתחבר לרשת FDDI.

Fiber Distributed Data Interface (FDDI) היא שיטה לחיבור מחשבים ברשת.
(רשת מקומית = LAN).

FDDI עובדת בדרך כלל עם סיבים אופטיים. סיבים אופטיים הם כבלים שמעבירים אור.
הרשת בנויה משתי טבעות: ראשית ומשנית.
הטבעת הראשית מעבירה את המידע ביום‑יום.
הטבעת המשנית פועלת אם משהו נתקע. שתי הטבעות מסתובבות בכיוונים שונים.
כך הרשת נשארת פועלת גם כשיש בעיה.

רשת FDDI יכולה לכסות עד כ‑200 קילומטר.
התקן הוכן באמצע שנות ה‑80 על ידי ANSI.

FDDI מגדיר תקנים בארבע רמות.

ישנן שלוש דרכים להתחבר לרשת FDDI.