Hypertext Transfer Protocol

HTTP הוא סט כללים לשליחת דפי אינטרנט וקבצים בין מחשבים. שרת הוא המחשב ששומר דפים. דפדפן הוא התוכנה שביקשה את הדפים. HTTPS הוא HTTP עם הצפנה, כדי לשמור על פרטיות.

הפרוטוקול התחיל בפשטות ב-1991. גרסאות מאוחרות יותר שיפרו את המהירות ואת היכולות. ב-2022 נכנס HTTP/3, שמאיץ טעינה באמצעות פרוטוקול חדש בשם QUIC.

הלקוח שולח בקשה לשרת. הבקשה כוללת כתובת של הדף ושדות עם פרטים. השרת עונה בתשובה שכוללת תוכן או קוד שמסביר מה קרה.

שיטות חשובות:
- GET: להביא דף או קובץ.
- POST: לשלוח מידע לשרת, למשל טופס.
- PUT: לשמור קובץ בשרת.
- DELETE: למחוק קובץ.
- PATCH: לתקן חלק מהקובץ.
יש עוד שיטות טכניות.

ב-HTTP/1.1 כל בקשה מכילה שדה host. הוא אומר לאיזה אתר הפנייה מכוונת, גם כשיש כמה אתרים על אותו שרת.

תשובות כוללות קוד מצב. ספרה ראשונה עוזרת להבין את הסוג:
1xx מידע, 2xx הצלחה, 3xx הפניה, 4xx שגיאת לקוח, 5xx שגיאת שרת.
דוגמאות שחשובות:
- 200 OK: הכל בסדר.
- 301/302: העמוד עבר לכתובת אחרת.
- 304 Not Modified: העותק אצלך עדכני.
- 404 Not Found: הדף לא קיים.
- 500 Internal Server Error: בעיה בשרת.

שדות הכותרת נותנים פרטים על ההודעה. הם לא תמיד נראים למשתמש.

במקום לפתוח חיבור חדש לכל בקשה, אפשר להשאיר חיבור פתוח לכמה בקשות. זה חוסך זמן.

מטמון שומר עותקים של דפים כדי לטעון מהר יותר. יש מתי שהעותק תוקף עד תאריך מסוים, ויש מתי שצריך לשאול את השרת אם הדף השתנה.

דוגמה פשוטה: הלקוח שולח "GET /" לשרת. השרת יכול להחזיר הפניה לכתובת אחרת. בתקשורת עם telnet רואים את שורות הבקשה והתשובה בפירוט.

תגובות גולשים

התגובה תפורסם באתר לאחר אישור המערכת

עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!