Internet Protocol version 6 =IPv6= היא גרסה חדשה של פרוטוקול ה‑IP (כללים לשליחת נתונים ברשת). היא נוצרה כדי לפתור את המחסור בכתובות של IPv4. הפרוטוקול פותח במקור על ידי סטיב דירינג וקרייג מאדג' במרכז זירוקס פארק, ואומץ כתקן על ידי IETF ב‑1994.
כתובת IPv4 משתמשת ב‑32 סיביות, ולכן יש לה מספר מוגבל יחסית של כתובות. מנגנונים כמו NAT (תרגום כתובות) ועידוד ניצול יעיל עזרו, אבל לא פתרו את הבעיה כשיותר מכשירים התחברו לאינטרנט. בתחילת 2011 המאגר העולמי של IPv4 כמעט אזל; IANA חילקה את הבלוקים האחרונים בפברואר 2011 והחלוקה עברה לרשמים אזוריים (RIR). מאז כל אזור נדרש לנהל את המלאי המקומי שלו. מספר אזורים הגיעו לבלוקים האחרונים בין 2011 ל‑2014.
כתובת IPv6 היא באורך 128 סיביות. חצי ההרכב (64 סיביות) משמש לזיהוי תת‑הרשת, וחצי כמזהה ממשק (interface ID), ערך שהופק פעם מכתובת ה‑MAC של כרטיס הרשת (כתובת חומרה של המכשיר). הכתובת נכתבת בשמונה קבוצות הקסדצימליות המופרדות בנקודותיים; אפשר לקצר רצפים של אפסים.
כותרת ה‑IPv6 כוללת שדות כמו גרסת הפרוטוקול, Traffic Class (ניהול עדיפויות), Flow Label (תווית זרימה), אורך המטען, Next Header (מציין אופציות נוספות), Hop Limit (מכסה את ה‑TTL), כתובת מקור וכתובת יעד. אופציות נוספות מקודדות ב"הרחבות כותרים" (extension headers), שמאפשרות הוספת שדות אופציונליים מחוץ לחלק הקבוע של הכותרת.
ב‑IPv6 האחריות לפרגמנטציה (חלוקת חבילות גדולות לחלקים) הועברה למחשבים בסוף הקשר (endhosts). כלומר, אם נתב מקבל חבילה גדולה מה‑MTU (הגודל המקסימלי שניתן לשלוח דרך קישור), הוא זורק אותה ושולח הודעת ICMPv6 אל המקור. המנהג הזה מפשט את פעולת הנתבים. כמו כן הוסרו בדיקות checksum בכותרת, כי שכבת הקישור כבר מבצעת בדיקות שגיאות.
ב‑IPv6 קיימים טווחים מקומיים (Link‑local, המשמשים לתקשורת בתוך אותו קטע רשת) וחיבור אוטומטי של כתובות שנקרא stateless address autoconfiguration (הגדרה אוטומטית ללא שרת). כתובות Site‑local שהיו מתוכננות כמקבילות לפרטיות נפסלו כסטנדרט, אך יש מימושים שממשיכים להשתמש בהן. ב‑IPv6 אין שידור broadcast כפי שהיה ב‑IPv4; יש כתובות רב‑שידור (multicast) שממלאות חלק מהצורך.
IPSec הוגדר תחילה כמנדטורי (חובה), אך הפך לאופציונלי עם הופעת פרוטוקולים מתחרים כמו TLS ו‑SSH. התמיכה ב‑IPSec משולבת במסגרת הרחבות כותרים. בנוסף פותח Secure Neighbor Discovery כדי להתמודד עם איומי Neighbor Discovery.
מערכות הפעלה רבות ותשתיות רשת תומכות ב‑IPv6 באופן נרחב.
פורום IPv6 הישראלי מקדם את המעבר ל‑IPv6 בישראל ומסייע לארגונים. ב‑2013 ספק אינטרנט (018) אפשר ללקוחותיו שימוש ב‑IPv6. ב‑2018 איגוד האינטרנט הישראלי פרסם מסמך מדיניות והכנס של יולי 2018 קידם המלצות לאמץ את הפרוטוקול. בשנים 2019 ו‑2025 נמדדה תפוצה שונה: ב‑2019 כ‑4.23% בישראל, וב‑2025 כ‑57% תשתיתית.
IPv6 הוא גרסה חדשה של הכתובות באינטרנט. היא נוצרה כי לא נשארו מספיק כתובות ב‑IPv4. פרוטוקול זה הוצג על ידי סטיב דירינג וקרייג מאדג' ונתקבל ב‑1994.
ב‑IPv4 יש מעט כתובות. הרבה מכשירים רוצים כתובת. IPv6 נותן הרבה מאוד כתובות כי הוא ארוך יותר (128 סיביות, הרבה תווים). לכן כל מחשב, טלפון או מכשיר חכם יכול לקבל כתובת משלו.
כתובת IPv6 ארוכה. חלק אחד מזהה את הרשת. חלק שני מזהה את המכשיר (interface ID). לפעמים מזהים משתמשים בכתובת ה‑MAC (כתובת חומרה של כרטיס רשת) כדי לעזור ליצור כתובת.
ב‑IPv6 יש כתובות מקומיות (Link‑local) שעוזרות למחשבים בתא רשת לדבר זה עם זה. יש גם כלים לאבטחה כמו IPSec (הגן על תקשורת), אבל אפשר גם להשתמש בכלים אחרים.
ב‑2013 ספק אינטרנט בשם 018 אפשר ללקוחותיו להשתמש ב‑IPv6. ב‑2018 הוצג מסמך חשוב לקידום IPv6. ב‑2019 רק כ‑4% מהמשתמשים בישראל השתמשו ב‑IPv6. ב‑2025 התפוצה גדלה לכ‑57%.
תגובות גולשים