Internet Engineering Task Force (בראשי תיבות: IETF; בתרגום חופשי: כוח המשימה ההנדסי של האינטרנט) הוא הגוף שממליץ על תקנים שדרושים להפעלת האינטרנט.
תקנים אלה מתפרסמים במסמכי RFC (Request For Comments), מסמכים שמפרטים איך פרוטוקולים ושירותים צריכים לעבוד. התקנים מאפשרים למחשבים מתוצרת שונה ולתוכנות שונות להבין זה את זה.
ה-IETF פיתח תקנים בסיסיים של האינטרנט. בין אלה: TCP/IP (ערכת פרוטוקולים לשליחת נתונים בין מחשבים), PPP (פרוטוקול לחיבור נקודה‑לנקודה), ו‑DNS (שירות שמתרגם שמות אתרים לכתובות מספריות). בנוסף יש תקנים לשירותים נפוצים, כמו דואר אלקטרוני, MIME (תמיכה בקבצים מצורפים), SMTP (שליחה), POP3 ו‑IMAP4 (קבלת דואר); פרוטוקולים לשידור מדיה חיה כמו RTP; ופרוטוקולים להורדת קבצים ולגלישה כמו FTP ו‑HTTP. אתרי האינטרנט (World Wide Web) לא מתוקננים על ידי ה‑IETF אלא על ידי ה‑World Wide Web Consortium (W3C).
הקבוצה החלה כקבוצה של אקדמאים שביקש משרד ההגנה האמריקאי להקים רשת עמידה. הרשת התפתחה להיות האינטרנט. 21 מדענים התכנסו לראשונה באפריל 1969.
כל אחד יכול להציע תקן או להשתתף בדיון. ה‑IETF מתכנס שלוש פעמים בשנה, בדרך כלל בארצות הברית. כל מי שמשלם את דמי הכניסה יכול להשתתף; דמי הכניסה הם ההכנסה העיקרית של הארגון. הניהול מתבצע בפועל בפגישות, ויש הצבעה על נושאים.
רוב העבודה נעשית בקבוצות עבודה, בעיקר דרך דואר אלקטרוני ורשימות תפוצה. תקנים מאושרים רק בקונצנזוס, הסכמה רחבה של המשתתפים. שיטה זו איטית, אך מובילה לתקנים בוגרים ורחבים. חברות טכנולוגיה משפיעות, אבל פחות מאשר בארגוני תקינה אחרים. יחד עם גופים משלימים כמו IESG, RFC Editor ו‑IRTF, ה‑IETF שומר על פיתוח התקנים והמחקר.
Internet Engineering Task Force (IETF) הוא קבוצה שעוזרת לאינטרנט לעבוד.
הם כותבים חוקים שנקראים RFC (מסמכים שמסבירים איך דברים באינטרנט עובדים). החוקים עוזרים למחשבים ותוכנות לדבר זה עם זה.
הם המציאו פרוטוקולים חשובים כמו TCP/IP. TCP/IP מסייע למחשבים לשלוח נתונים זה לזה. הם גם מסדרים איך שמות אתרים עובדים עם DNS. יש להם כללים לדואר אלקטרוני, לשידור וידאו ברשת ולגלישה באתרים.
ה‑World Wide Web, כלומר אתרי האינטרנט, מטופל בעיקר על ידי גוף אחר שנקרא W3C.
ה‑IETF התחיל מקבוצה של מדענים שאמר להם משרד ההגנה האמריקאי לבנות רשת עמידה. 21 מדענים נפגשו לראשונה באפריל 1969.
כל אחד יכול להציע רעיון לתקן. ה‑IETF נפגש שלוש פעמים בשנה. מי שמשלם דמי כניסה יכול להגיע לפגישה.
רוב העבודה נעשית בקבוצות עבודה. אנשים מדברים בדואר אלקטרוני וברשימות תפוצה. תקנים מתקבלים כשהרוב מסכים. כך תקנים יוצאים מוכנים ואמינים.
יש גופים נוספים שעוזרים: IESG שמעניק חסות, RFC Editor שמפרסם את המסמכים, ו‑IRTF שעושה מחקר.
תגובות גולשים