Jack-in-the-box

ג'ק-אין-דה-בוקס (מילולית: ג'ק בקופסה) הוא צעצוע שמורכב מקופסה וידית. כאשר מסובבים את הידית, הצעצוע מנגן מנגינה קצרה, לעיתים קרובות השיר Pop Goes the Weasel (שיר עם לחן מוכר). בסוף המנגינה המכסה נפתח ודמות, בדרך כלל ליצן, קופצת החוצה.

ישנה השערה שמקורות הצעצוע קשורים לסר ג'ון שורן, כומר אנגלי מהמאה ה-13. באמנות ובסיפורי עם הוא מוצג אוחז במגף שבו לכאורה כלא את השטן, לפי הסיפור כדי להגן על הכפר נורת' מרסטון בבקינגהמשייר.

השם והדימוי של הצעצוע השפיעו על תרבות הפופ. רשת המסעדות האמריקאית Jack in the Box נקראת על שמו, וקמע הרשת דומה לליצן הקופץ מהקופסה. הצעצוע שימש השראה לדמות בדיונית בסדרת הקומיקס Astro City.

הוא מופיע גם בקולנוע ובטלוויזיה. בגלל המתח שבמנגינה שקטה ואז קפיצה פתאומית, צעצוע כזה משמש לעתים בסרטי אימה. דוגמה בולטת: שימוש בדמות כזו בפרסומים של הסרט משחק ילדים 2 (1990). בנוסף הוא מופיע כסוג של צעצוע לא מתאים בסרטי הרודולף מ-1964 ומ-2001.

בתרבות המשחקים דמות בשם Mad Jack מופיעה במשחק Donkey Kong 64 כאויב בבוס. הסופר ניל גיימן כתב סיפור קצר על ג'ק בקופסה בספרו "עשן ומראות".

ג'ק-אין-דה-בוקס הוא צעצוע עם קופסה וידית. מסובבים את הידית. הצעצוע מנגן שיר קצר. בסוף השיר המכסה נפתח וליצן קופץ החוצה.

יש סיפור עתיק על כומר אנגלי בשם סר ג'ון שורן. לפי הסיפור הוא הכליא דמות רעה בתוך מגף כדי להגן על הכפר שלו.

שם הצעצוע נתן שם לרשת מסעדות אמריקאית. הקמע של הרשת נראה כמו ליצן שיוצא מקופסה. הצעצוע מופיע גם בסרטים ותכניות טלוויזיה. לפעמים הוא מופיע בסרטים שמנסים להפתיע או להפחיד קצת. גרסה של הצעצוע נמצאת בסרט הרודולף מ-1964.

גם סופר מפורסם, ניל גיימן, כתב סיפור קצר על ג'ק בקופסה.