M3 לי

M3 לי הוא טנק בינוני שנקרא על שם רוברט לי. הוא פותח בתחילת מלחמת העולם השנייה כפתרון ביניים, והוחלף במהרה על ידי שרמן. גרסה משודרגת נקראת M3 גרנט, על שם יוליסס ס. גרנט.

המטרה במכרז האמריקאי הייתה טנק בינוני חמוש בתותח 75 מ"מ. התותח (קנה גדול של טנק) הוכנס בגלל הלחץ שנוצר אחרי הבליצקריג של 1939. למרות שהתותח עצמו היה טוב, העיצוב של הטנק סבל מחוסר צריח מתאים (צריח = חלק מסתובב על גג הטנק שמחזיק את התותח). כבר בתחילת הייצור היה ברור שיש להחליף את ה־M3 במהרה. אבל עד שיוצרו טנקים טובים יותר, היה זה הפתרון העיקרי שעמד לרשות בעלות הברית.

ה־M3 תוכנן כאמצעי ביניים. תותח ה־75 מ"מ הותקן בתובה בצד ימין ולא בתוך צריח, ולכן יכל להסתובב רק במידות בודדות. זה חייב את הטנק להתמקד כולו במטרה כדי לכוון את התותח. כדי לפצות הותקן צריח קטן עם תותח 37 מ"מ, שמסתובב ב־360 מעלות. הציוד הנוסף הזה יצר גם בעיות נוספות. מיגון הטנק היה דק ולוחותיו היו ממוסמרים ולא מרותכים, מה שהפחית את יעילותו בהגנה.

למרות החסרונות, הצורך בציוד ב־1940 הוביל להזמנות מארה"ב ומהבריטים.

במהלך 1941, 1942 נשלחו M3 לצפון אפריקה. בקרב גזאלה במאי 1942 זכו לטנק למחמאות, כי תותח ה־75 מ"מ אפשר להילחם בטנקים הגרמניים מסוג פנצר 3 ופנצר 4 מטווחים ארוכים יותר. לפגזים שלו היה פיצוץ חזק (כוח חומר נפץ) שתרם ליעילותם.

בהמשך יוצרו תתי־דגמים ושופרו חלק מהמגרעות: חלקי גוף יצוקו במקום לוחות, חלקו הורכבו בריתוך במקום מיסמור, והותקנו צריחים בריטיים יצוקים ומוגנים יותר. בחלק מהדגמים הוסר צריחון המפקד.

בשנים 1942, 1943 סופקו כ־1,300 טנקי M3 לצבא האדום במסגרת השאל-החכר. הטנקים שימשו גם את האמריקאים בצפון אפריקה ובאוקיינוס השקט, אך מגרעות רבות וייצור המוני של שרמן הוציאו אותם מיחידות קו ראשון. היו גם גרסאות מיוחדות על בסיס ה־M3, כמו טנקי הנדסה וטנקי להבערה, שנשארו בשירות עד סוף המלחמה. לאחר המלחמה שרתו ה־M3 בכמה צבאות, למשל באוסטרליה וברזיל, עד שהוחלפו.

M3 לי הוא טנק בינוני (טנק בגודל ביניים). שמו מגיע מרוברט לי. אחרי יציאתו הוא הוחלף במהרה על ידי טנק אחר שנקרא שרמן. גרסה אחרת שלו נקראת M3 גרנט.

הטנק נבנה כי צבא רצה תותח 75 מ"מ (תותח = קנה גדול של טנק). התותח היה חזק. אבל לא נתנו לצריח גדול להתאים לו. הצריח הוא החלק שמסתובב על גג הטנק.

התותח העיקרי הוצב בגוף הטנק בצד ימין ולא בתוך צריח. לכן אפשר להזיז אותו רק מעט. כדי לכוון אותו, היו צריכים לסובב את כל הטנק. היה גם צריח קטן עם תותח 37 מ"מ. המיגון של הטנק היה דק, ולוחותיו היו ממוסמרים.

ב־1941, 1942 שלחו את ה־M3 לצפון אפריקה. במאי 1942 בקרב גזאלה קיבלו הבריטים עליו שבחים. התותח של ה־M3 יכול לפגוע בטנקים הגרמניים מרחוק. ייצרו גם דגמים משופרים עם יציקה וריתוך, וצריחים חדשים בריטיים. כ־1,300 הועברו לצבא האדום בהשאלה בשנים 1942, 1943. הטנקים שירתו גם באוקיינוס השקט. בהמשך הוציאו אותם מהחזית והשתמשו בהם בתפקידים מיוחדים. אחרי המלחמה הם נשארו בשירות במספר מדינות עד שהוחלפו.