M48 פטון הוא הטנק האמריקאי הראשון שנחשב לטנק מערכה עיקרי. הוא פותח אחרי ה-M47, מתוך רצון לטנק חדש שלא יתבסס כל כך על ה-M26 פרשינג.
ה-M48 שונה מאוד מקודמו בעיקר בצריח (המבנה שבו מותקן התותח) ובתובה (גוף הטנק). הצריח היה עגול וגדול יותר, וסגרו את הפערים בין הצריח לתובה כדי להפחית את הסיכון לפגיעת פגז חודר שריון. משקל הטנק עלה לכ-45 טון. השריון היה בעובי של 25, 120 מילימטר. המנוע בתחילה היה מנוע בנזין, כמו של ה-M47, והיה בעייתי מבחינת אמינות ומהירות. טווח הפעולה הראשוני היה כ-115 קילומטר בלבד, ולכן יוצרו גרסאות משופרות.
בגרסה A1 הוסיפו צריחון מפקד, מבנה קטן על הצריח שבו הוצב מקלע 12.7 מ"מ. מקלע הוא נשק ירייה רציף. הצריחון נתן הגנה למפקד ויכולת ירי מדויקת יותר, אך המקלע לא היה אמין ותצפית לא תמיד היתה טובה.
גרסה זו עברה שינויים נרחבים. בסופו של דבר ה-M48A2C היתה הגרסה האחרונה שיוצרה לפני סגירת קו הייצור, אך לאחר מכן בוצעו שדרוגים בטנקים קיימים.
הבעיה הגדולה של המנוע תוקנה ב-M48A3 על ידי החלפתו במנוע דיזל עוצמתי של 750 כ"ס. דיזל הוא סוג מנוע שונה מדלק בנזין. המנוע החדש הגדיל את הטווח לכ-465 קילומטר. בצריחון המפקד הותקנו חרכי תצפית מזכוכית חסינת כדורים ושיפרו מערכות נוספות.
שדרוג זה בוצע בשנות ה-70 כדי להביא את ה-M48 לקרבה בביצועים ל-M60 פטון. זה היה השדרוג האחרון שבוצע על ידי האמריקאים.
המגוון M67 היה וריאנט להביור (להביור, תותח שמייצר אש בוערת). האמריקאים השתמשו בו במלחמת וייטנאם, עם תותח שנועד לירות נאפלם בוער לטווחים של כמה מאות מטרים.
ה-M48 שירת גם בצבאות של מדינות רבות, כגון גרמניה, יוון, טורקיה, איראן, ירדן, לבנון ותאילנד. מדינות אלו ביצעו שיפורים שונים, כמו התקנת מערכות בקרת אש, מיגון ריאקטיבי (שריון שמפחית נזק מפיצוצים), מערכות מיסוך ופינוי מוקשים.
בישראל נקרא הטנק "מגח". הוא נכנס לשירות מסוף שנות ה-60, עבר שיפורים רבים, יצא משירות סדיר באמצע העשור הראשון של שנות ה-2000, ונשאר במילואים עד 2014.
ישנן תמונות המראות גרסאות שונות של ה-M48, כולל A1, A2, A3 ו-A5, לעתים עם גשר מתקפל או כף בולדוזר.
M48 פטון הוא טנק אמריקאי חשוב. הוא נחשב לטנק מערכה עיקרי ראשון.
הצריח (המקום של התותח) היה עגול וגדול יותר. זה הפחית פגיעות מטילים.
הטנק שוקל כ-45 טון. זה כבד מאוד.
המנוע הראשוני היה מנוע בנזין. הוא היה לא אמין. הטנק יכל לנסוע כ-115 קילומטר.
הוסיפו צריחון מפקד. שם שמו מקלע 12.7 מ"מ. מקלע הוא נשק ירייה רציפה.
המקלע לא תמיד עבד טוב והראייה לא היתה מושלמת.
שינו את המנוע לדיזל חזק של 750 כ"ס. דיזל שיפר את הטווח ל-465 קילומטר.
שיפרו גם את זכוכיות התצפית לצריחון המפקד.
המגוון M67 היה עם להביור. להביור יוצר אש בוערת. השתמשו בו במלחמת וייטנאם.
טנקים אלה שירתו במדינות רבות. בין המדינות: גרמניה, יוון, טורקיה וישראל.
בישראל קוראים לו מגח. הוא שירת משנות ה-60.
הוא יצא משירות סדיר באמצע שנות ה-2000. בסוף 2014 הוא כבר לא היה במילואים.
תגובות גולשים