MRO

MRO (קיצור של Mars Reconnaissance Orbiter, מקפת לסקר מאדים). מקפת הוא חללית שמסתובבת סביב כוכב. שוגרה על ידי נאס"א ב־12 באוגוסט 2005. היא נועדה לעבוד סביב מאדים כ־4 שנים אך המשיכה לפעול הרבה מעבר לכך. המילה "גשושית" כאן מתייחסת לחללית מדעית שמבצעת תצפיות.

הגעתה למסלול: הגשושית החלה להקיף את מאדים בחודש מרץ 2006. במהלך ההגעה היא ביצעה בלימה אטמוספירית, האטה באמצעות החיכוך באטמוספירה, והורידה את מהירותה מ־10,400 קמ"ש ל־6,800 קמ"ש. באוקטובר־נובמבר 2006 הושג מסלול מבצעי בגובה כ־255, 320 ק"מ מעל פני מאדים.

MRO מבצעת ארבע משימות עיקריות:
- זיהוי סימנים למים: באמצעות זיהוי מינרלים שמצביעים על מים בעבר, ושימוש ברדאר לגילוי מים תת־קרקעיים כיום. רדאר הוא כלי שמשדר גלי רדיו ובודק מה יש מתחת לפני השטח.
- אפיון האקלים: חקר תנועת האבק ואדי המים והשפעתם בעונות השנה.
- אפיון הגאולוגיה: מצלמות ברזולוציה גבוהה מציגות מבנים גאולוגיים ומסייעות לזהות תהליכים שעיצבו את פני השטח.
- הכנה למשימות מאוישות עתידיות: המצלמות יכולות להבחין בסלעים בגודל צלחת אוכל, ועוזרות לבחור אתרי נחיתה מדעיים ובטוחים.

תמיכה במשימות קרקעיות: MRO תמכה בבחירת אתרי נחיתה ובתקשורת עבור רוברס ופיניקס. היא שימשה כתחנת ממסר עבור ספיריט, אופורטיוניטי, פיניקס, קיוריוסיטי (נחתה במכתש גייל ב־6 באוגוסט 2012) ופרסבירנס (נחת בפברואר 2021).

מרכיבי המערכת נבנו על ידי אוניברסיטת אריזונה, ג'ונס הופקינס, סוכנות החלל האיטלקית, חברת מאלין ומעבדות JPL. חומרים עיקריים: סיבי פחמן, אלומיניום וטיטניום. ההרכבה נעשתה במפעל לוקהיד מרטין בדנוור.

המסה בסך הכל כ־2,180 ק"ג. מסה יבשה ללא דלק כ־1,031 ק"ג; דלק כ־1,149 ק"ג. גובה המערכת כ־6.5 מ' ואנטנה בקוטר 3 מ'. רוחב עם הפאנלים הסולאריים כ־13.6 מ'.

למשימה שישה מנועים ראשיים (דחף כולל 1,023 ניוטון) לניהול מסלול; שישה מנועים משניים (133 ניוטון) לתיקונים; ושמונה מנועים קטנים (סך 7 ניוטון) לשינוי זווית.

שני לוחות סולאריים בשטח כולל של 19 מ"ר, הספק כולל של כ־2,000 ואט ומתח של 32 וולט.

המשדר של MRO מהיר פי כ־10 מהגשושיות הקודמות. היא מעבירה תמונות ונתונים, ומשמשת כמסלול תקשורת עבור כלי רכב על פני מאדים.

MRO גילתה מאות קילומטרים רבועים של קרחונים באזורים משווניים. הקרחונים נמצאים מתחת לשכבות הקרקע.
זוהו מרבצים של מינרלים כלורידיים, שעשויים להיווצר מהתאדות של מים מלוחים בעבר. נמצאו גם מספר קטגוריות של מינרלים שמעידות על תנאים שיכלו לתמוך בחיים בעבר. כמה תופעות שייספרו תחילה לזרימות מים מלוחים נקשרו מאוחר יותר (2017) לגלישת חול ואבק.

2002, אוגוסט 2005: הכנות, הרכבה ושינוע לקייפ קנוורל.
12 באוגוסט 2005: שיגור.
אוגוסט 2005, מרץ 2006: מסע בחלל.
10, 12 במרץ 2006: הגעת מאדים ותפיסת כוח המשיכה.
נובמבר 2006: מסלול מבצעי נמוך.
2006, 2014: שלבים מדעיים שונים לחקר פני מאדים, האקלים ותמיכה בנחיתות.
29 ביולי 2015: שינוי מסלול גדול לתמיכה ב־InSight.
2017: בעיות בקירור מצלמת CRISM הגבילו את יכולת הצילום.
2018: מעבר לניווט על פי כוכבים בגלל התיישנות גירוסקופים.
אפריל 2023: נאס"א הודיעה על הפסקת פעילות מצלמת CRISM.

MRO (מקפת לסקר מאדים). מקפת היא חללית שמסתובבת סביב כוכב. היא שוגרה על ידי נאס"א ב־12 באוגוסט 2005.

המטרה שלה: למצוא סימנים למים, לבדוק את מזג האוויר של מאדים ולצלם את פני השטח. היא גם עוזרת לרובוטים שעל מאדים לדבר עם כדור הארץ.

- לחפש מים: המכשירים מחפשים מינרלים ומים מתחת לקרקע.
- לבדוק את האוויר: לראות איך אבק ואדי מים זזים בעונות.
- לצלם את האדמה: מצלמות רואות דברים קטנים בגודל צלחת אוכל.
- לעזור לנחיתות: לבחור מקומות בטוחים לנחות בהם.

היא נבנתה על ידי אוניברסיטאות וסוכנויות בחלקים שונים. חומרים עיקריים: סיבי פחמן, אלומיניום וטיטניום.

משקלה כ־2,180 ק"ג. הגובה שלה כ־6.5 מטרים. לאנטנה יש קוטר של 3 מטר.

היא שולחת תמונות לכדור הארץ מהר יותר מאבני חלל ישנות. היא גם משמשת כתחנת ממסר לרובוטים כמו קיוריוסיטי ופרסווירנס.

MRO מצאה קרח גדול תחת הקרקע במספר אזורים. היא גם מצאה מינרלים שמספרים שהיו מים בעבר. כמה סימנים שנחשבו לזרימות מים התבררו כנגררות של חול ואבק.

12 באוגוסט 2005: שיגור.
מרץ 2006: הגעה למסלול סביב מאדים.
29 ביולי 2015: שינוי מסלול חשוב כדי לעזור למשימת InSight.
2017, 2018: היו בעיות בחלק מהמצלמות והמערכות.
אפריל 2023: נאס"א הפסיקה להשתמש במצלמת CRISM.