Post Office Protocol version 3 (POP3) הוא פרוטוקול לשליפת דואר אלקטרוני משרת מרוחק. זה פרוטוקול שרת, לקוח בשכבת היישום של רשתות TCP/IP. הפורט הסטנדרטי שלו הוא 110. POP3 החליף את POP ו‑POP2, ולכן המונח POP משמש לעיתים לתיאור POP3.
המטרה העיקרית של POP3 הייתה לאפשר גישה לדואר עבור משתמשים ללא חיבור קבוע, כמו משתמשי מודם חיוג או ADSL. בדרך כלל הלקוח מתחבר לשרת, מוריד את ההודעות במלואן ושומר אותן במחשב. כברירת מחדל ההודעות נמחקות מהשרת לאחר ההורדה, אבל קיים גם אופציה להשאיר עותק על השרת.
חולשה ידועה של POP3 המקורי היא שאימות המשתמש נעשה בטקסט גלוי. לכן פותחו הרחבות להצפנה. APOP היא שיטה שמסתירה את שם המשתמש והסיסמה בעזרת פונקציה חד-כיוונית (חישוב שקל לעשות בכיוון אחד וקשה להפוך אותו). אפשרות נוספת היא POP3 מעל SSL, שמצפינה את כל התעבורה בין הלקוח לשרת.
מעצבי הפרוטוקול שמרו עליו פשוט יחסית כדי להקל על מימוש. זה עידד להעביר פונקציות מורכבות אל תוכנת הלקוח. פעולות כמו ניהול תיקיות, חיפוש וספרי כתובות מיושמות בדרך כלל בצד הלקוח ולא בשרת ה‑POP.
IMAP הוא פרוטוקול חלופי לקריאת דואר. הוא חדש יותר ויש לו יותר פונקציות, כגון ארגון הודעות בתיקיות ושמירה מובנית על כותרות וגוף הודעה. בגלל המורכבות, IMAP פחות נפוץ אצל ספקיות רבות.
שליחת דואר ומעבר בין שרתים נעשה בעזרת SMTP. קריאת דואר על ידי הלקוח מתבצעת באמצעות POP3 או IMAP.
יש עשרות תוכנות לקוח התומכות ב‑POP3. רבות מהן משמשות את המשתמשים היומיומיים.
התקשורת בין הלקוח לשרת מבוססת על פקודות טקסט פשוטות. לדוגמה הלקוח שולח את שם המשתמש בעזרת הפקודה USER, ואז את הסיסמה בעזרת PASS. אם המידע תקף, השרת משיב בהודעה המתחילה ב־+OK. אם יש טעות יש תגובה המתחילה ב־ERR או ב־-ERR.
פקודה נפוצה נוספת היא STAT, שמחזירה את מספר ההודעות וגודלן. להצגת הודעה משתמשים ב‑TOP או ב‑RETR. לאחר הורדה תוכנת הלקוח יכולה לשלוח DELE כדי למחוק הודעה מהשרת. בסיום מתחברים שולחים QUIT.
דוגמה קצרה עם APOP:
S: +OK POP3 server ready
C: APOP mrose c4c9334bac560ecc979e58001b3e22fb
S: +OK mrose's maildrop has 2 messages (320 octets)
C: STAT
S: +OK 2 320
C: RETR 1
S: +OK 120 octets
C: DELE 1
C: QUIT
S: +OK dewey POP3 server signing off (maildrop empty)
POP3 הוא דרך לקבל אימייל ממחשב מרוחק שנקרא שרת. שרת זה שומר את המיילים. לקוח הוא התוכנה במחשב שלך שקוראת את המייל.
כאשר הלקוח מתחבר, הוא מוריד את ההודעות למחשב. בדרך כלל ההודעות נמחקות מהשרת אחרי ההורדה. אפשר גם להשאיר עותק על השרת.
במקור שם המשתמש והסיסמה נשלחו בטקסט ברור. זה לא בטוח. APOP היא שיטה שמסתירה את הסיסמה בעזרת חישוב שקשה להפוך. אפשר גם להצפין את כל התקשורת עם SSL. זה עושה את החיבור לפרטי יותר.
IMAP הוא פרוטוקול אחר שמאפשר לארגן מיילים בתיקיות. הוא נותן יותר אפשרויות, אבל הוא מסובך יותר.
הלקוח שולח פקודות טקסטיות פשוטות. דוגמה קצרה:
C: USER myUserName (שם משתמש)
C: PASS myPassword (סיסמה)
C: STAT (בודק כמה הודעות יש)
C: RETR 1 (מוריד הודעה מספר 1)
C: DELE 1 (מוחק הודעה מספר 1)
C: QUIT (סיום)
השרת משיב בדרך כלל +OK כשהכל טוב. אם יש שגיאה הוא יחזיר ERR.
תגובות גולשים