קוריאה היא חבל ארץ בחצי האי הקוריאני בצפון־מזרח אסיה. מאז סוף מלחמת העולם השנייה היא מחולקת לשתי ישויות מדיניות נפרדות: קוריאה הדרומית (הרפובליקה של קוריאה) וקוריאה הצפונית (הרפובליקה העממית הדמוקרטית של קוריאה). בין 1910 ל-1945 סופחה ליפן. לאחר 1945 הוקמו שתי ממשלות נפרדות, בעלות כיוונים פוליטיים וכלכליים שונים.
עדויות ארכאולוגיות מראות שהאזור מיושב כבר מתקופות פלאוליתיות מוקדמות. במהלך ההיסטוריה התפתחה שם תרבות קוריאנית הומוגנית ובעלת זהות לשונית נבדלת. הדגל המאוחד משמש לעיתים באירועי ספורט כחיזיון לאיחוד, אך הוא אינו דגל רשמי של מדינה אחת.
יש עדויות על נוכחות אנושית קדומה באזור, חלקן מצביעות על אלפי שנים רבות לפני הספירה. בתקופה המוקדמת קמה מדינת קוֹ-ג'וסון, שלה יש משמעות מיתית וסמלית רבה לתרבות הקוריאנית.
קוו־ג'וסון הייתה ישות חשובה בחצי האי והשתרעה גם לחלקים ממנצ'וריה. לפי רישומים קוריאניים היא התקיימה זמן רב, ותרמה להתפתחות אוכלוסיות ותרבויות שבסופו של דבר יצרו את הבסיס לשושלות מאוחרות יותר.
לאחר קו-ג'וסון צמחו שלוש ממלכות מרכזיות: קוגוריו בצפון, פקצ'ה בדרום־מערב ושילה בדרום־מזרח. שלוש הממלכות התחרו על שטחים והשפעה, ועד סוף המאה ה-7 שילה, בשיתוף עם שושלת טאנג הסינית, הצליחה לאחד רוב החצי־האי.
שילה שלטה תקופה ארוכה, וקידמה למידה ודת בודהיסטית. לאחר נפילת קוגוריו נוסדה ממלכת בַּאלְהֵה בצפון, שבסופו של דבר נבלעה על ידי אויבים חיצוניים במאה ה-10.
במאות ה-10 עד ה-14 שלטה שושלת קוריאו. בתקופה זו הבודהיזם צמח, פותחה מערכת שירות אזרחי, והופיעו חידושים טכנולוגיים כמו דפוס מסוגים ניידים במתכת.
בשנת 1392 נוסדה שושלת ג'וסון על ידי יי־סיאונג־גייה. הבירה הועברה למה שנקרא כיום סיאול. בתקופה זו הונהג הקונפוציאניזם ברמה מדינתית. המלך סג'ונג יצר את האלפבית הקוריאני ההנגול ב-1443. בסוף המאה ה-16 פלשו יפנים לשתי תחנות, מה שהביא נזק רב.
בשנים 1910, 1945 הייתה קוריאה תחת שלטון יפני ישיר. תקופה זו נחשבת על ידי רבים כמלוּוה בהפרות זכויות אדם ושינויים עמוקים בחברה.
לאחר 1945 חולק חצי האי לפי אזורי כיבוש אמריקאי וסובייטי. ב-1948 הוקמו שתי מדינות נפרדות. מלחמת קוריאה (1950, 1953) לא פתרה את החלוקה, והיא הובילה להפסקת אש בלבד. מאז מפריד בין המדינות אזור מפורז עמוק (הקוּר המחסום), ויש תקוות ואמירות רשמיות לגבי איחוד עתידי.
התרבות הקוריאנית מאופיינת בצבעים בולטים, קשרי משפחה חזקים והשפעות קונפוציאניות ודתיות שונות. המטבח הקוריאני ידוע בקימצ'י, ירקות משומרים בתהליך תסיסה. המאכלים לעיתים חריפים, עם שימוש גדול בשום ובפלפל צ'ילי.
הז'אנר המודרני K-pop הוא תופעה מוזיקלית פופולארית מאוד ברחבי העולם. שמאניזם (אמונה ברוחות ובשמאנית, מתווכת רוחנית) היה ונשאר חלק מהדת העממית. טקסים שמאניים נקראים קוט; השמאניות, לעיתים קרובות נשים, עורכות טקסים אלה ומבצעות ריקודים ומנבאות עתידות. לאחרונה הוסבו חלק מהשמאניות לנכס תרבותי לשימור.
האוכלוסייה בהתבסס על שתי המדינות יחד היא כ-71 מיליון איש. רוב התושבים הם אתנית קוריאנים.
חצי האי הקוריאני גובל בסין בצפון, בים הצהוב במערב ובים המזרחי (הים היפני) במזרח. יש גם גבול קצר עם רוסיה. איים בולטים כוללים את צ'ג'ו, אולונגדו ודוקדו.
קוריאה היא חבל ארץ בחצי האי הקוריאני בצפון־מזרח אסיה. היום היא מחולקת לשתי מדינות: דרום וצפון.
באתרים עתיקים נמצאו כלי האבן של אנשים שחיו כאן לפני אלפי שנים. במשך שנים רבות היו כאן מדינות קוריאניות שונות.
קוֹ-ג'וסון הייתה מדינה ישנה שחשובה מאוד בסיפור הקוריאנים.
לפני כאלף שנים היו כאן שלוש ממלכות גדולות שהתחרו זו בזו. בסוף התאגדה אחת מהן ושלטה ברוב השטח.
שושלות ארוכות שלטו בקוריאה. בתקופת ג'וסון נוצר האלפבית הקוריאני, ההנגול, כדי לכתוב בשפה הקוריאנית.
במאה ה-20 שלטו ביפן על קוריאה. לאחר מלחמת העולם השנייה הקוריאנים קיבלו שוב את השלטון שלהם.
לאחר 1945 חולקה קוריאה לצפון ודרום. ב-1950 פרצה מלחמה גדולה שנגמרה בהפסקת אש.
המטבח הקוריאני כולל קימצ'י, ירקות משומרים בעזרת תסיסה (שיטה לשמר אוכל). המאכלים קוריאניים רבים הם גם חריפים.
K-pop היא מוזיקת פופ מקוריאה. זו מוזיקה פופולרית עם ריקודים ותלבושות בוהקות.
שמאניזם הוא אמונה ברוחות. השמאניות, קרובות לציבור, עובדות בטקסים ריקודיים ונחשבות חלק מהתרבות.
כ-71 מיליון אנשים חיים בקוריאה בשתי המדינות יחד. קוריאה גובלת בסין, ויש לה חופים ואיים כמו צ'ג'ו ודוקדו.
תגובות גולשים