שיטת איתות מספר 7 (באנגלית SIGNALING SYSTEM 7, או בקיצור SS7) היא פרוטוקול תקשורת שמקשר בין מרכזיות טלפוניות. היא מנהלת את האיתות, ההודעות שמספרות למרכזיות איך לנתב שיחה, בנפרד מהקול של המשוחחים. הפרדת ערוץ האיתות מהקול נקראת CSS (Common Channel Signaling).
SS7 שולטת כיום בליבת רשת הטלפוניה. היא מאפשרת שימוש יעיל בתשתית, שיפור באיכות השירות, הוספת תכונות חדשות, והסכמי נדידה (roaming) בין מדינות.
המערכת תומכת בטכנולוגיות מודרניות כמו ISDN (תקשורת דיגיטלית לשיחות ונתונים) והרשת הנבונה IN (Intelligent Network), שמשמשות להרחבת השירותים.
במערכת יש רכיבים פרוטוקוליים חשובים. ISUP מעביר הודעות על מצב השיחה בין מתגים, למשל מתי השיחה התחילה, מאיזה מספרים והאם אחד הצדדים ניתק. TCAP מעביר נתונים בין מסדי נתונים ברשת, כמו איזו מספר טלפון קשור לאיזה מכשיר והיכן נמצא המכשיר.
לפני SS7, האיתות עבר יחד עם הקול. כך אפשר היה לזייף הודעות איתות בעזרת צלילים. ב-SS7 זה לא אפשרי, וכך גדלה אמינות הרשת.
רוב רשתות הטלפוניה והסלולר פועלות על בסיס SS7. רשתות ללא SS7 קיימות רק כיום באזורים מועטים בעולם.
SS7 היא שיטה שמחברת מרכזיות טלפוניות. מרכזיות הן המכשירים שמנתבים שיחות.
ב-SS7 האיתות, כלומר ההודעות שמספרות איך לנתב שיחה, נשלח בנפרד מהקול. זה עוזר שהשיחות יהיו אמינות יותר.
SS7 עוזרת גם לשירותים מיוחדים. למשל ISDN (שיטה לדיגיטל לשיחות) ו-IN (רשת שנותנת שירותים חכמים).
יש שתי פונקציות חשובות: ISUP שמספרת מתי שיחה התחילה או הופסקה. TCAP ששולחת שאלות למסדי נתונים. כך יודעים לאיזה מספר שייך מכשיר והיכן הוא נמצא.
לפני SS7 היו זייפנים שיצרו צלילים כדי לרמות. ב-SS7 זה קשה יותר, ולכן הרשת אמינה יותר.
רוב הרשתות של הטלפונים והסלולר היום משתמשות ב-SS7.
תגובות גולשים