האֹת T היא האות ה-20 באלפבית הלטיני.
מקורה באות היוונית טאו (Tau), שמוצאה באות השמית ת. היא מייצגת את הצליל /t/.
הצליל /t/ הוא עיצור מכתשי, הלשון נוגעת בחלק העליון של הפה; סותם, מחסום אוויר משתחרר פתאום; אטום (ללא קול).
צליל זה דומה לצליל של האותיות ט ו‑ת בעברית המודרנית.
באלפבית הפונטי מופיעה המילה "טנגו" (Tango) לייצוג ה‑T.
בקוד מורס היא מיוצגת על ידי קו אחד.
בקוד ASCII הערכים הם 84 עבור T גדולה ו‑116 עבור t קטנה.
בכתב ברייל צויין שם של האות אך לא פורט סימול בפסקה המקורית.
האקדמיה ללשון העברית מתעתקת את האות ל־"ט" ומציינת שצליל ה־T זהה לצליל של ט; בעברית המודרנית הצליל הזה זהה גם לצליל של ת.
האות T היא האות ה־20 באלפבית הלטיני.
היא באה מהאות היוונית טאו (Tau). טאו באה מהמכתב השמי ת.
האות T עושה את הצליל /t/.
צליל /t/ הוא עיצור. עיצור זה נוצר כשחוסמים מעט אוויר בפה ואז משחררים אותו.
הצליל דומה לצליל של האות ט וגם לתואר של האות ת בעברית.
באלפבית הפונטי קוראים לה "טנגו" (Tango).
בקוד מורס היא מופיעה כקו אחד.
בקוד ASCII מספריה הם 84 ו‑116.
בכתב ברייל הוזכרה האות אך לא פורט סימול בפסקה המקורית.
תגובות גולשים