TCO

TCO הם ראשי תיבות של Total Cost of Ownership, ובעברית: עלות הבעלות הכוללת. זהו שיטה להערכת כל העלויות של רכישה ושימוש במוצר, כמו תוכנה או חומרה.

TCO לוקח בחשבון לא רק את מחיר הרכישה. הוא כולל גם עלויות אימון של צוות ומשתמשים, תיקונים והחלפות, זמני השבתה וביצועים ירודים, עלויות אבטחה ושחזור אחרי פריצות, הכנות להתאוששות מאסון, צריכת חשמל, שטח אחסון ועלויות תחזוקה ופיתוח.

שימוש ב-TCO עוזר להשוות בין חלופות. לדוגמה, מחשב חזק ויקר יכול להיות משתלם יותר ממחשב זול שמתקלקל מהר. מחיר הקנייה הוא רק הצעד הראשון בחישוב עלויות לאורך חיי המוצר.

המושג הופיע לראשונה אצל חברת המחקר גרטנר ב־1987. מאז פותחו שיטות וכלים שונים לחישובו. כשמשווים כדאיות השקעה משתמשים בנתונים כמו ROI (החזר על ההשקעה), ו-TCO מספק את בסיס העלויות להחלטה.

התעשייה הרכב משתמשת ב-TCO כדי למדוד כמה עולה בעלות על רכב מהקניה ועד המכירה כמשומש. השוואות TCO בין דגמים עוזרות לצרכנים לבחור רכב שמתאים להם ולתקציבם.

לעתים אנשים מסתמכים רק על TCA, כלומר מחיר רכישה כולל (רק החלק הראשוני). בחברות קורה שעלות מסוימת לא נרשמת ביחידה שקונה, אלא עברה ליחידה אחרת, תופעה שנקראת הזזת עלות. זה יכול לגרום להערכת עלויות שגויה.

מכיוון שתוכנה בדרך כלל ניתנת כרישיון ולא כ”בעלות” מלאה, יש הטוענים שהמונח TCO מטעה. הם מציעים לקרוא לזה "עלות שימוש כוללת" או "עלות שכירות כוללת" במקרים כאלה.

TCO הם ראשי תיבות של Total Cost of Ownership. זה אומר כמה עולה להחזיק משהו לאורך זמן.

הערכת TCO מסתכלת על הרבה דברים. למשל: אימון של עובדים, תיקונים, עצירות עבודה, חשמל ותחזוקה. אלו עלויות שממשיכות אחרי הקנייה.

לדוגמה, מחשב זול עלול להישבר מהר. אז בסוף תשלם כסף יותר על תיקונים. מחשב יקר ועמיד יכול לצאת זול יותר בטווח הארוך.

חברת המחקר גרטנר המציאה את הרעיון הזה ב־1987. בתעשיית הרכב משתמשים בו כדי לדעת כמה עולה להחזיק מכונית מהקנייה ועד המכירה.

כי אם קונים רישיון תוכנה, לא באמת "בבעלות" אותה. יש שמעדיפים לקרוא לזה "עלות שימוש" במקום.