"The Presidents of the United States of America" (הידועה גם כ‑הפרזידנטס) היא להקת רוק אלטרנטיבי מסיאטל. הם התפרסמו בזכות שירים מצחיקים ולעיתים נונסנס (מילים חסרות משמעות שנועדו לבדיחה). השם נבחר כדי למשוך תשומת לב.
הלהקה הוקמה בסוף 1993 על ידי כריס באלו ודייב דדרר. בתחילה לא היה להם מתופף, ואז הצטרף ג'ייסון פין. הם הקליטו קלטת בשם "Froggystyle" בתחילת 1994 ומכרו אותה בהופעות.
ב‑1994 חתם הצמד ב‑PopLlama Records והוציא אלבום בכורה קרוי על שמם ב‑1995. Columbia הוציאה את האלבום מחדש בקיץ 1995, והסינגלים "Lump", "Peaches" ו"Kitty" הביאו להם פרסום רחב. האלבום קיבל שבחים והיה מועמד לפרסי גראמי ב‑1996 ו‑1997.
האלבום השני, "II", זכה לביקורות טובות אך פחות הצליח מסחרית. הלהקה הופיעה ברחבי העולם, כולל אירופה, אוסטרליה ויפן. ביפן יצא אלבום בי‑סיידס ודמואים בשם "Rarities".
הפרזידנטס פירקו בינואר 1998. הסיבה העיקרית הייתה רצונו של באלו לבלות עם משפחתו ולטעום כיוונים מוזיקליים אחרים. באותה שנה יצא האלבום "Pure Frosting" שכלל שירים חדשים, קאברים ודמואים, וכן קליפים ללהיטים.
במהלך הפירוק עסקו חברי הלהקה בפרויקטים אישיים. באלו הוציא אלבומים בשם The Giraffes (להקה יחיד שבה הוא מנגן את כל הכלים). דדרר עבד עם דאף מק'אגן בלהקת The Gentlemen, ופין ניגן בתופים עבור להקות אחרות. הם גם שיתפו פעולה עם Sir Mix‑A‑Lot כ־Subset לזמן קצר.
בשנת 1998 שחררה סוני אוסף בשם "Lump" ללא שיתוף הלהקה.
הלהקה התאחדה ב‑2000 והוציאה את הסינגל "Jupiter" דרך Musicblitz. בעקבות הפופולריות הקליטה הלהקה את האלבום "Freaked Out & Small". האלבום זכה לביקורות טובות אך נמכר בפחות מ‑25,000 עותקים. עיצוב ותהליך ההפצה כללו ויכוח משפטי על השם, וסוני החזיקה בזכויות על השם לזמן קצר.
בהמשך הלהקה הקימה את חברת ההקלטות העצמאית Pusa INC ב‑2004 והוציאה את האלבום "Love Everybody". הזכויות על אלבום הבכורה חזרו לידי הלהקה ב‑2004 והם הוציאו אותו מחדש במהדורות שונות.
קליפ לשיר "Some Postman" נעשה במצלמות טלפון סלולרי, והיה מן הראשונים שעשו זאת, מה שמשך תשומת לב תקשורתית.
למרות שמם, המוזיקה של הלהקה נשארה בדרך כלל א‑פוליטית. הם הופיעו בפני הנשיא ביל קלינטון ב‑1994 ותמכו בג'ון קרי בבחירות 2004.
בשנים מאוחרות יותר החליף אנדרו מק'קיג את דדרר בהרכב, והלהקה הציגה אותו כחבר קבוע. כיום באלו מופיע בעיקר עם ההרכב The Feelings Hijackers ועוסק גם בכתיבת ג'ינגלים ופסקולים, כולל עבודה על הסרט "George of the Jungle". פין מעורב בפאבים ובמסעדות, ומק'קיג עובד בניהול אמנים.
באלו ודדרר (ולאחר מכן מק'קיג) מנגנים ב"בסיטאר" וב"גיטבאס". אלו הן גיטרות מותאמות עם פחות מיתרים מהרגיל: בסיטאר מיועד לבס עם שני מיתרים, וגיטבאס הוא גיטרה עם שלושה מיתרים. הרעיון הגיע מחברם מארק סנדמן. פין, שהוא שמאלי, ניגן על מערכת תופים המותאמת לימנים. הסאונד המיוחד שלו נוצר מצילחות קטנות וטוקטוקים, אם כי הוא הפסיק להשתמש בטוקטוקים לאחר האלבום השלישי.
הלהקה הוציאה מספר אלבומים וסינגלים בולטי שם, כולל האלבום העצמי והאלבומים "II", "Freaked Out & Small" ו‑"Love Everybody". הם גם הוציאו אוספים ומהדורות מחודשות לאורך השנים.
The Presidents of the United States of America היא להקת רוק מצחיקה מסיאטל. השירים שלהם לפעמים הם נונסנס, כלומר מילים מגוחכות.
הלהקה התחילה ב‑1993 על ידי כריס באלו ודייב דדרר. לאחר מכן הגיע המתופף ג'ייסון פין. הם הקליטו קלטת בשם "Froggystyle" ומכרו אותה בהופעות.
בשנת 1995 יצא אלבום הבכורה שלהם. מתוך האלבום יצאו הלהיטים "Lump", "Peaches" ו"Kitty". האלבום זכה לתשומת לב גדולה ומועמדויות לפרס גראמי.
בשנת 1998 הלהקה הפסיקה להופיע כי באלו רצה זמן עם משפחתו ולעשות מוזיקה אחרת. באותה שנה יצא אלבום שבו יש שירים חדשים וגם ביצועים אחרים.
כל אחד מהחברים עבד על פרויקטים משלו. הם גם שיתפו פעולה עם מוזיקאים אחרים لف זמן מה.
הם התאחדו ב‑2000 והוציאו את השיר "Jupiter" ואת האלבום "Freaked Out & Small". האלבום הצליח פחות מבחינה מסחרית. ב‑2004 הם הקימו חברת תקליטים משלהם בשם Pusa INC והוציאו את האלבום "Love Everybody".
קליפ לשיר "Some Postman" צולם במצלמות של טלפון סלולרי. זה היה אחד מהקליפים הראשונים שצולמו כך.
הם הופיעו פעם בפני הנשיא ביל קלינטון ב‑1994. הם גם תמכו בקמפיין בחירות ב‑2004.
כריס ודייב (ולעיתים אנדרו) מנגנים ב"בסיטאר" ו"גיטבאס". בסיטאר הוא גיטרה מיוחדת עם שני מיתרים לבס. גיטבאס היא גיטרה עם שלושה מיתרים. ג'ייסון תופף, לפעמים על כלי שמתאימים לימנים.
תגובות גולשים