המי (The Who) היא להקת רוק בריטית מלונדון, שהחלה ב‑1962. ההרכב הקלאסי בין 1964, 1978 כלל את רוג'ר דלטרי (סולן), פיט טאונסנד (גיטריסט וכותב), ג'ון אנטוויסל (בס) וקית' מון (תופים). הלהקה נמכרה במעל 100 מיליון תקליטים וזכתה להיכל התהילה של הרוק אנד רול ב‑1990.
המי צמחו מתנועת המודים (Mods), תנועת נוער שהתמקדה בלבוש ובמוסיקה. הם כיבדו את רוח הנעורים וכתבו על מרדנות, אהבה ובלבול. הסינגל הראשון הצליח שלהם היה "I Can't Explain" (1965), ואחריו הגיעו להיטים כמו "My Generation" (1965), "Substitute" ו"Happy Jack" (1966).
בשנת 1967 הלהקה הגיעה לארצות הברית והוציאה את "I Can See for Miles". ב‑1969 פיט טאונסנד פרסם את "Tommy", אופרת רוק, כלומר אלבום שמספר סיפור רציף. מתוכו יצא הלהיט "Pinball Wizard". ההופעות בפסטיבלים גדולים כמו מונטריי, וודסטוק ואי וייט חיזקו את מעמדם.
האלבום החי "Live at Leeds" (1970) ביסס את מעמד הלהקה. טאונסנד עבד על פרויקט מורכב שנקרא "Lifehouse" שלא הושלם, אך חומרים ממנו הופיעו באלבום "Who's Next" (1971). אלבום זה שילב סינתסייזר, כלי מלחין אלקטרוני, ונתן שירים כמו "Baba O'Riley" ו"Won't Get Fooled Again".
ב‑1973 יצא "Quadrophenia", אופרת רוק נוספת שעוסקת בזהות נעורים ובקונפליקטים חברתיים. בשנות ה‑70 הלהקה המשיכה לפרסם אלבומים ולשחק בסרטים, ובסוף שנות ה‑70 חל טלטלה כשקית' מון מת ב‑1978. קני ג'ונס הצטרף כמחליף.
בשנות ה‑80 הלהקה הוציאה את "Face Dances" ו"It's Hard" עם קני ג'ונס בתופים. הם פרשו באופן זמני ב‑1983, אך התאחדו מדי פעם, במופע לייב אייד ב‑1985 ובסיבובי הופעות בשנים הבאות. ב‑1990 נכנסו להיכל התהילה, וב־1996, 97 חזרו למופעים של "Quadrophenia" שנחשבו להצלחה.
ב־1999 התאחדו מחדש עם המתופף זאק סטרקי. ב‑2002 מת ג'ון אנטוויסל; הלהקה המשיכה להופיע עם נגן בס תומך, פינו פלאדינו. ב‑2006 יצא האלבום "Endless Wire", החומר החדש הראשון מזה 23 שנה. הלהקה הופיעה בהופעות גדולות ולוקחת חלק באירועים כמו חצי הזמן של הסופרבול ב‑2010. ב‑2019 יצא האלבום "Who" וליוו אותו סיבובי הופעות עם תזמורת סימפונית. באפריל 2025 זאק סטארקי חזר רשמית לתופים.
המי החלו עם כיסויי רית'ם אנד בלוז (R&B, מוזיקת רית'ם אנד בלוז). בהמשך הם חיפשו סגנון משלהם והשתמשו באמצעים שונים: רוק כבד, פסיכדליה וסינתסייזר. טאונסנד כתב שירים מורכבים וסיפוריים, ולעתים בנו אלבומי קונספט שמספרים על דמויות ועלילות רציפות.
הופעות הדי־להקה היו ידועות באנרגיה גבוהה ובהריסת כלים על הבמה, כמו שבירת גיטרה. הם היו רועשים מאוד; רמות הקולות הגבוהות פגעו בשמיעתם של חלק מהחברים. תרומתם הביצועית נרשמת ברבים: מון בתיפוף יצירתי, טאונסנד בכתיבה וגיטרה ריפית, אנטוויסל בס מהיר ודלטרי קול חזק ואמוציונלי.
המי השפיעו על להקות הרוק הקשות, הפאנק והגל החדש. "Tommy" נתפס כחלוצי בתחום אופרות הרוק והשפיע על אמנים כמו דיוויד בואי ופינק פלויד. שירם "My Generation" כוסה פעמים רבות על ידי להקות גדולות.
המי היא להקת רוק מממלכה המאוחדת. הם נוצרו בשנת 1962.
החברים המפורסמים הם רוג'ר דלטרי, פיט טאונסנד, ג'ון אנטוויסל וקית' מון.
הם מכרו מיליוני תקליטים בעולם.
הם התחילו כחלק מקבוצת צעירים שנקראה המודים. המודים אהבו לבוש אופנתי ומוסיקה.
בשנות ה‑60 יצאו להם שירים מפורסמים כמו "I Can't Explain" ו"My Generation".
בשנת 1969 פיט טאונסנד כתב "Tommy". אופרת רוק היא אלבום שמספר סיפור מהתחלה עד הסוף.
מתוך "Tommy" יצא השיר המוכר "Pinball Wizard".
הם גם הופיעו בוודסטוק, פסטיבל ענק שבו דולקים הרבה אנשים ומאז זוכרים אותם שם.
הלהקה הוציאה אלבומים חשובים נוספים, כמו "Who's Next".
שם יש שירים כמו "Baba O'Riley" ו"Won't Get Fooled Again".
בשנת 1978 קית' מון מת. הלהקה המשיכה עם מתופף חדש.
הם ידועים בהופעות רועשות ומלאות אנרגיה.
פיט טאונסנד מדי פעם שבר גיטרות על הבמה. זה הפך לחלק מהמופע.
ההופעות שלהם השפיעו על להקות רבות שנוצרו אחריהם.
הלהקה התאחדה כמה פעמים בשנים הבאות.
בשנים האחרונות הם הוציאו שירים חדשים והופיעו עם תזמורת.
ב‑2019 יצא האלבום "Who".
המוסיקה שלהם לימדה הרבה אמנים צעירים איך להופיע חזק ולהיות יצירתיים.
רבים ממשיכים לנגן את שיריהם עד היום.
תגובות גולשים