Traceroute

traceroute (או tracert) היא פקודה שמוצאת את הדרך שבה חבילת מידע עוברת ממחשב אחד לאחר ברשת TCP/IP. היא זמינה ברוב מערכות ההפעלה שמתחברות לרשת.

הפקודה נותנת פלט עם רשימת כתובות IP או שמות דומיין של ממשקי הנתבים בדרך. כתובת IP היא מזהה מספרי של מחשב ברשת. הרשימה מתחילה מממשק הרשת הקרוב למחשב ומסתיימת בקרבת היעד. ברוב המקרים הפלט מציג גם את זמני התגובה של הנתבים.

במערכות Unix ו־Linux הפקודה נקראת traceroute. ב־Windows הפקודה המקבילה נקראת tracert.

הכלי עובד על ידי שליחת הודעות ICMP מסוג Echo Request (סוג 8) אל היעד. ICMP הוא פרוטוקול להודעות מערכת ברשת. הודעות נשלחות עם ערכי Time to Live (TTL). TTL הוא שדה שמגביל כמה "קפיצות" (נתבים) החבילה יכולה לעבור.

כל נתב שמקבל את ההודעה מקטין את ערך ה‑TTL. אם ה‑TTL מגיע לאפס, הנתב שולח חזרה הודעת ICMP מסוג 11 למקור. השולח מעלה כל פעם את ערך ה‑TTL ההתחלתי, בדרך כלל מתחיל ב‑1, וכך מקבל רשימה של כל הנתבים בדרך. השולח מפסיק כשרואה תשובת Echo Reply (סוג 0) מהיעד עצמו.

ברוב מערכות Unix שולחים במקום ICMP הודעות UDP, אך עיקר הפעולה זהה.

traceroute (או tracert) מראה את הדרך שמיילים של מידע עוברים ברשת. היא רצה במחשבים שמחוברים לאינטרנט.

התוצאה מראה רשימה של מחשבים בדרך. כל שורה מציגה כתובת IP. כתובת IP היא מספר שמזהה מחשב. בדרך נרשמים גם זמנים, כמה לקח לכל מחשב לענות.

ב‑Unix ו‑Linux קוראים לכלי זה traceroute. ב‑Windows קוראים לו tracert.

התוכנה שולחת הודעות מיוחדות שנקראות ICMP. אלה הודעות מערכת לרשת. בכל הודעה יש שדה שנקרא TTL. TTL אומר כמה נתבים החבילה רשאית לעבור.

כל נתב מקטין את ה‑TTL. אם ה‑TTL מגיע לאפס, הנתב שולח הודעה חזרה למקור. השולח מגדיל בהדרגה את ה‑TTL מתחילת 1. כך הוא רושם כל נתב בדרך. כשהיעד שולח Echo Reply, מפסיקים לבדוק.

לעתים ב‑Unix שולחים במקום זאת הודעות UDP, אבל הרעיון דומה.