USB (ראשי תיבות של Universal Serial Bus; בעברית: אפיק טורי אוניברסלי) הוא תקן חיבור בין מחשבים להתקנים חיצוניים. התקן איחד סוגי חיבורים רבים והפך לשיטה הנפוצה לחיבור עכבר, מקלדת, מדפסת, כוננים חיצוניים ועוד. ה-USB הושק ב-1996 על ידי כמה חברות גדולות, ובגרסה הראשונה העביר עד 12 מגהביט לשנייה.
כבל USB כולל ארבעה גידים: שניים להעברת נתונים ושניים להספק חשמלי של 5 וולט. חשמל זה מפעיל התקנים קטנים, כמו מקלדת, עכבר ומצלמת רשת, ומאפשר גם טעינה של מכשירים. התקנים יכולים לצרוך עד 500 מיליאמפר מממשק USB סטנדרטי. אם הזרם המבוקש נמוך מ-50 מיליאמפר, הממשק לא יופעל.
ממשק ה-USB מאפשר חיבור עד 127 התקנים לנמל אחד, וניהול המשאבים נעשה אוטומטית על ידי המחשב. ה-USB תומך בחיבור ובהסרה חמה של התקנים, כלומר אין צורך לכבות או לאתחל את המחשב.
בשנות ה-90 פותח התקן על ידי מספר יצרניות. גרסה זו תמכה במהירויות נמוכות: 1.5 ו-12 מגהביט לשנייה, ולכן היא הייתה איטית ליישומים כבדים. כרטיסי זיכרון ומכשירים בגודל גדול לא תמכו במהירויות גבוהות.
יצאה לאוויר ב-2000 והעלתה את המהירות עד 480 מגהביט לשנייה. גרסה זו הייתה תאומה טובה למכשירים ישנים, שכן היא שמרה על תאימות לאחור למחברים וכבלים של USB 1.1.
USB 3.0 הוכרז ב-2008 והעלה את המהירות עד כ-5 ג'יגהביט לשנייה. זה שיפר העברת וידאו וקבצים גדולים והפחית צריכת חשמל. בהמשך הופיעו גרסאות שמהרו יותר, USB 3.1 ו-USB 3.2, שיכלו להגיע ל-10 ג'יגהביט ול-20 ג'יגהביט לשנייה בהתאם לתצורה.
הוכרז ב-2020 ותומך במהירויות גבוהות מאוד, עד 40 ג'יגהביט לשנייה, בתמיכה בפרוטוקולים שונים ובתצוגה חיצונית. התקן תומך גם אחורנית ב-USB 2.0, USB 3.2 ו-Thunderbolt 3.
קיימים מחברים רבים ל-USB. ב-2013 הוצג מחבר Type-C, קטן ומתהפך (ניתן לחבר כל כיוון). הוא תואם ל-USB 2.0 ו-3.1 ותומך בתקני טעינה כמו Power Delivery.
USB OTG מאפשר למכשירים להצטרף זה מול זה בתפקידים שונים. לדוגמה, טלפון יכול לעבוד כמארח ולחבר דיסק און קי או מקלדת.
נסיון להחליף את הכבלים בתקשורת אלחוטית בין התקנים.
יש סמלים שונים שמראים מהירות: SuperSpeed 5G, 10G ו-20G, וכן סימונים עבור USB4.
צבעי שקעי USB מסמנים יכולות שונות: שחור/לבן רגיל, כחול ל-SuperSpeed (בדרך כלל USB3), תכלת ל-SuperSpeed+, וצבעים נוספים לציון טעינה מהירה.
תקני USB שונים מספקים הספק מקסימלי שונה. חלק מהשינויים תלויים במספר יחידות העומס (unit loads) ובתמיכה ב-Power Delivery לכבלי 5A.
USB עובד בשכבות פרוטוקולים שמגדירות איך המארח והמכשירים מתקשרים. המארח (Host) יוזם את כל העסקאות. תקשורת ה-USB כוללת אסימונים שמציינים כתובת ובקשה, חבילות נתונים ושדות בדיקה לוודא שהמידע הגיע שלם.
חבילות ה-USB מתחילות בשדה סנכרון. יש שדות זיהוי מסוג PID שאופייניים לחבילות. הכתובת של המכשיר היא בת 7 ביטים ומאפשרת עד 127 התקנים. נקודות קצה (endpoints) הן ערוצים בתוך המכשיר להעברת סוגי מידע שונים. חבילות מכילות גם בדיקות יתירות (CRC) לזיהוי שגיאות.
קיימים ארבעה סוגי חבילות עיקריים: אסימונים שמציינים עסקה, חבילות נתונים שמכילות מטען, חבילות לחיצת יד לאישור וחבילות התחלת מסגרת שמסמנות התחלה של מסגרת חדשה.
USB הוא כבל שמחבר מחשב להתקנים חיצוניים. התקנים אלה כוללים עכבר, מקלדת, מדפסת וכוננים.
כבל USB יש ארבעה חוטים. שני חוטים שולחים נתונים. שני חוטים נותנים חשמל של 5 וולט. חשמל זה מאפשר למקלדת ולעכבר לעבוד.
USB נולד בשנות ה-90. הגרסה הישנה היתה איטית. גרסה משופרת ב-2000 קפצה למהירות גבוהה יותר. בדור השלישי המהירות עלתה משמעותית.
USB 3.0 הופיע ב-2008. הוא מהיר פי הרבה מגרסאות ישנות.
USB 4 הוא התקן מהיר מאוד מ-2020. הוא תומך בחיבור מסכים וגם במהירויות גבוהות.
יש סוגים שונים של מחברים. Type-C הוא מחבר חדש וקטן. הוא עובד גם כשהוא הפוך.
USB OTG מאפשר לטלפון לחבר דיסק און קי. הטלפון הופך למארח.
ניסו לבטל את הכבלים ולחבר דרך רדיו בלי חוטים.
לפעמים יש צבע בשקע שמראה מהירות או טעינה מהירה. כחול בדרך כלל אומר שהוא מהיר.
המידע נשלח בחבילות קטנות. המחשב הוא המארח. הוא שואל את המכשיר לשלוח או לקבל נתונים.
חבילות מתחילות בסנכרון. יש שדה שמזהה את המכשיר. כל חבילה כוללת בדיקה לוודא שהנתונים לא נשברו.
יש חבילות שמספרות מה צריך לקרות, חבילות עם נתונים, וחבילות שמאשרות שהנתונים הגיעו בשלום.
תגובות גולשים