VPN (ראשי תיבות של Virtual Private Network; בעברית: רשת פרטית וירטואלית) הוא שירות שמעביר מידע פרטי על גבי תשתית ציבורית, כמו האינטרנט.
מטרת ה‑VPN היא לחבר משתמש מרוחק לרשת הארגונית כשהוא לא נמצא ברשת הפרטית של הארגון. דרך זו זולה ופשוטה יותר מהקמת קווים פרטיים בין סניפים רחוקים.
בתחילה השתמשו ב‑VPN בעיקר חברות כדי לשמור על תקשורת פנימית. היום גם משתמשים פרטיים משתמשים בו להצפנה (הפיכה של מידע לבלתי קריא) ולשמירה על הפרטיות. עוד שימוש נפוץ הוא הסתרת המיקום של המשתמש, על ידי שימוש בשרת מרוחק.
כדי להתחבר מרחוק לאינטראנט של הארגון משתמשים בתוכנת לקוח ובפרוטוקולי תיעול (Tunneling). תיעול פירושו יצירת "מנהרה" וירטואלית בשביל התקשורת. המידע גם מוצפן בצד השולח ופוענח בצד המקבל, כדי למנוע חשיפה לגורמים לא מורשים.
רוב החברות מגבילות כמה מחשבים יכולים להתחבר בו‑זמנית. מחשב לא מאובטח שמתחבר עלול לסכן את כל הרשת.
הטכנולוגיות לאבטחה משתכללות עם השנים. בעבר הסתמכו על סיסמאות פשוטות. היום יש שילוב של פתרונות חזקים יותר, כמו קודים חד‑פעמיים וכרטיסים חכמים.
VPN טלפוני נובע בדרך כלל מהסכם בין חברת טלפונים לבין החברה המשתמשת בשירות. העובדים יכולים להשתמש במספרים פנימיים ולהרגיש כי הטלפון שייך לארגון. לעיתים ההפרש הוא בתמחור בלבד.
קיימים פרוטוקולים שונים לשימוש ב‑VPN. כל מערכת מציעה סוגי שירותים ואמצעי הצפנה שונים, לפי הצורך באבטחה ובנוחות.
VPN (ראשי תיבות של Virtual Private Network) זה שם לטכנולוגיה שמעבירה מידע בפרטיות דרך האינטרנט. רשת פרטית וירטואלית, דרך להסתיר ולשמור על המידע.
VPN מסייע לאנשים בעבודה להתחבר לרשת של החברה כשהם לא נמצאים במקום העבודה. זה זול יותר מבניית כבלים מיוחדים בין משרדים.
חברות השתמשו ב‑VPN כדי לשמור על סודות עבודה. היום גם אנשים משתמשים בו כדי להגן על הגלישה שלהם ולהסתיר את המיקום.
החיבור נעשה בעזרת תוכנה. יש שימוש ב"מנהרה" וירטואלית (תיעול) כדי להעביר נתונים. הנתונים עוברים בהצפנה, כלומר נעשים בלתי קריאים למי שלא אמור לראותם.
החברה מגבילה כמה מחשבים יכולים להתחבר. מחשב לא בטוח יכול להביא לבעיות.
לפעמים חברה מסכמת עם חברת טלפונים. עובדים יכולים להשתמש במספרים פנימיים של הארגון.
יש פרוטוקולים שונים. פרוטוקול זה חוקים שמחשבים משתמשים בהם לתקשורת.
תגובות גולשים