Y

Y (ואי) היא האות ה־25 באלפבית הלטיני. מקור האות הוא באות היוונית אופסילון (איפסילון), כלומר אות בגרסה היוונית של האלפבית.

האופסילון שימשה בתחילה לסימון ההברה שורוק (תנועת u). אחר כך היא ייצגה את העיצור דומה ל־"י" ובהמשך שימשה לתנועת חיריק (תנועת i). בלטינית ובאנגלית העתיקה האות שימשה לעיצור /j/ (צליל ה־י'), ואחר כך חזרה לשמש גם כתנועה.
באנגלית המודרנית, כשהיא עיצורית היא מייצגת את /j/ כפי שבמילים yes ו־yard. כשהיא ניקודית היא יכולה להיות /i/ כמו ב־crystal או /aɪ/ כמו ב־fly.

במכונות דפוס שהובאו לארצות הברית סביב המאה ה־15, ה־Þ (ת'ורן) שהשתמשו בו ל־th הוחלף לעתים ב־Y. מכאן נוצרו צורות ארכאיות כמו Ye במקום The.

באלפבית הפונטי הצבאי מיוצגת האות על־ידי המילה "ינקי" (Yankee). ב־ASCII היא מקודדת כ־89 עבור Y ו־121 עבור y. בקוד מורס האות מיוצגת על ידי הסדר:, ·, , . בכתב ברייל האות מיוצגת גם היא (הייצוג הגרפי אינו מופיע כאן).

צורת ה־Y התפתחה מהאות היוונית אופסילון ועברה שינויים גרפיים ותפקודיים בכתבים שונים לאורך הזמן.

האות מופיעה כעיצור וכתנועה בשפות שונות ומשמשת לצורות הגייה משתנות ומייצגים טכניים כמו שמות קידוד ומערכות תקשורת.

Y (ואי) היא האות ה־25 באלפבית הלטיני. מקור האות הוא באות היוונית אופסילון. אופסילון היא אות ביוונית.

במקור היא סימנה צליל של u ואז שימשה לצליל דמוי י. אחר כך היא שינתה תפקיד והשתמשו בה גם לתנועת i.
באנגלית היום Y יכולה להישמע כמו י' במילה yes או כמו האות I במילה fly.

לפני זמן רב במכונות דפוס החליפו את אות ה־Þ ב־Y. לכן צצו כתיבות ישנות כמו "Ye" במקום "The".

באלפבית הקוד קוראים לה "ינקי" (Yankee). במחשב יש לה קודים: 89 ו־121. בקוד מורס היא מסומנת כ־, ·, , . בברייל יש לה סימון מיוחד.

האות הגיעה מהיוונים ושינתה צורה עם הזמן.

Y יכולה להיות גם אות וגם צליל, והיא נשמעת שונה בשפות שונות.