בֶּה (בּית דגושה) היא האות השנייה באלפבית הקירילי. היא מייצגת את הצליל /b/, כמו בּ בעברית המודרנית.
צורת האות, בעיקר הקטנה, מזכירה את הספרה שש. מקור האות הוא באות היוונית בטא. בכתב יד האות הקטנה עשויה להיראות כמו דלתא קטנה (δ).
זו אחת משש האותיות בקירילית שבהן צורות ההטיה הגדולה והקטנה שונות מאוד, לצד האותיות החשובות האחרות כגון У, Р, Е, А ו‑Ф. באלפבית הקירילי הישן היא נקראה בּוּקִי ולא הייתה לה ערך מספרי, כי В קיבלה את הערך המספרי של בטא.
ברוסית בֶּה מייצגת שלושה אלופונים (אלופון = צורה שונה של אותו צליל). בדרך כלל היא נהגית [b]. בסוף מילה או לפני עיצור אטום היא נהפכת ל־[p] בגלל הידמות בקוליות (הפחתת ה״קול״). לפני תנועה מחנככת או לפני סימן הריכוך ь היא נהגית כצליל רך [bʲ], כלומר בּ מחונכן ומרוכך.
בֶּה (בּית דגושה) היא האות השנייה בקירילית. היא אומרת בדרך כלל את הצליל "ב".
האות הקטנה נראית כמו הספרה שש. היא הגיעה מהאות היוונית בטא.
בברוסית האות יכולה לשמוע שלוש דרכים שונות. אלופון (אלופון = צורה שונה של אותו צליל) הוא שם לזה.
בסוף מילה היא נשמעת קצת כמו "פ". לפני אות רכה היא נשמעת רכה יותר. סימן הריכוך ь (אות שמרככת את הצליל) גם משנה אותה.
תגובות גולשים