אינסולינומה (מחלת בעלי חיים)

אינסולינומה (Insulinoma) היא גידול מתפקד של תאי בטא בלבלב. תאי הבטא הם התאים שייצרו אינסולין, ההורמון שמוריד את רמות הסוכר בדם. המחלה נפוצה בכלבים מבוגרים ובחמוסים (ferrets), נדירה וקשה לאבחון בחתולים. בעקרון, עקרונות הטיפול זהים בכל בעלי החיים.

הגידול מפריש אינסולין באופן אוטונומי, כלומר גם כשכבר יש רמת אינסולין גבוהה הוא ממשיך להפריש. זה מוביל להיפוגליקמיה (רמת סוכר נמוכה בדם). המוח זקוק לסוכר כדי לתפקד, ולכן סימנים ראשונים הם עייפות, חולשה, אטקסיה (קושי בתנועה), שינויים בהתנהגות, ולעתים התקפים או תרדמת. תגובת הגוף לירידת הסוכר כוללת שחרור אדרנלין, שיוצר רעידות, אי שקט, עצבנות ותיאבון מוגבר. בחמוסים רואים גם ריור יתר.

הסימנים עלולים להופיע לסירוגין. הם מתעוררים אחרי ירידת גלוקוז, למשל אחרי מאמץ, התרגשות, צום או אפילו כמה שעות אחרי אכילה. בזמן האכילה רמת הגלוקוז עולה ואז הגידול מפריש כמות גדולה של אינסולין, מה שיכול להביא לנפילה חדה של הסוכר.

(אין פירוט אבחנתי בטקסט המקורי.)

טיפול רפואי: ההמלצה היא האכלה תכופה במנות קטנות, עם מזון עשיר בסיבים וסוכרים שאינם עברי עיכול מהירים, על מנת לשמור על סוכר יציב. תרופות נועדו להפחית הפרשת אינסולין או להילחם בהיפוגליקמיה. התרופות המוזכרות הן סטרואידים, דיאזוקסיד, סטרפטוזוצין וסנדוסטטין. בבית חולים אפשר לתת גלוקגון תוך ורידי כדי להעלות את הסוכר; במצבי משבר אפשר למרוח סוכר ענבים על החניכיים.

ניתוח: כריתה של הגידול והרחבת פתיחת הבטן חשובות לטיפול ולפרוגנוזה. המטרה להסיר את המֶסָה הסרטנית ואת הגרורות הנראות. אם הגידול לא נראה, לפעמים מסירים חלק מהלבלב. כריתה מלאה של הלבלב פוגעת בהישרדות. קושי מרכזי הוא חזרתיות המחלה כי קשה להסיר את כל תאי הגידול. ירידה בסוכר אחרי הניתוח מצביעה על תאי גידול שנותרו.

כימותרפיה: השימוש בה שנוי במחלוקת, כי יש תופעות לוואי והיעילות אינה מובטחת.

המתת חסד: מומלצת לשקול אם החיה סובלת מאוד ואין אפשרות לטפל.

ברוב כלבי האינסולינומה הגידול ממאיר ומשתפך לגרורות, ולכן הפרוגנוזה ארוכת הטווח גרועה. עם זאת, כריתה כירורגית של המסה העיקרית בשילוב טיפול רפואי יכולה להאריך את חיי חיית המחמד לתקופה של כמה חודשים עד שנה-שנתיים במקרים מסוימים.

אינסולינומה היא גידול בלבלב. לבלב הוא איבר שיוצר חומרים שעוזרים לעיכול. הגידול בא מתאי בטא. תאי בטא הם תאים שיוצרים אינסולין. אינסולין הוא הורמון שמוריד את סוכר בדם. כשהגידול מפריש יותר מדי אינסולין, הסוכר בדם יורד.

כשיש מעט סוכר במוח החיה מרגישה עייפות. היא יכולה להיות חלשה, להתבלבל או ללכת בצורה לא יציבה (אטקסיה). לפעמים יש רעידות, אי שקט, רעב גדול ואפילו התקפים. בחמוסים רואים לעתים ריור רב. הסימנים יכולים לבוא ולהיעלם. הם נוטים להופיע אחרי משחק או אחרי אכילה.

(אין פירוט בנושא זה בטקסט המקורי.)

מזון: נותנים ארוחות קטנות ותכופות. מזון עשיר בסיבים עוזר לשמור על סוכר יציב.

תרופות: יש תרופות שמנסות להוריד את הפרשת האינסולין או להעלות את הסוכר.

בבית החולים אפשר לתת גלוקגון דרך הוריד. גלוקגון הוא חומר שעוזר לכבד לשחרר יותר סוכר. במצוקה אפשר למרוח סוכר ענבים על החניכיים של החיה.

ניתוח: אם אפשר מנתחים והסרת את הגידול. הניתוח יכול לעזור, אבל הגידול עלול לחזור.

כימותרפיה: לא תמיד עוזרת ויש לה תופעות לוואי.

המתת חסד: אם החיה סובלת ואין דרך לטפל, יש לשקול זאת בעדינות.

ברוב הכלבים הגידול ממאיר ולכן תחזית ההחלמה קשה. עם ניתוח וטיפול רפואי אפשר להאריך את חיי החיה לעתים בכמה חודשים עד כמה שנים.