אבטלה

בכלכלה, אבטלה היא מצב שבו אדם שיודע לעבוד ורוצה בכך לא מצליח למצוא עבודה בתמורה לשכר.

שיעור האבטלה הוא המדד המקובל. זהו האחוז מתוך כוח העבודה שאינו עובד אך רוצה וזמין לעבוד.

אבטלה שמופיעה בעיתות משבר או שפל כלכלי, כחלק מ"מחזור העסקים". אז יש ירידה חדה בעבודה ובהשקעות. דוגמה ידועה היא השפל הכלכלי הגדול בארצות הברית.

נובעת מאי־התאמה בין המשרות הקיימות לבין כישורי העובדים או רמת השכר. כלומר, יש עבודות פנויות אך העובדים לא מתאימים להן. אבטלה זו יכולה להפוך לכרונית אם היא נמשכת מעל חצי שנה. דוגמאות היסטוריות כוללות מצבים אחרי מלחמות או מהגירה מהכפר לעיר.

זאת אבטלה קצרה שקורית בזמן מעבר בין עבודות, או בעת כניסה ראשונה לשוק העבודה. אבטלה טכנולוגית קרובה אליה: אנשים צריכים זמן להסתגל לטכנולוגיות חדשות.

נגרמת משינויים בעונת השנה. למשל מציל שמועסק בקיץ ועלול להיות מובטל בחורף.

נוצרת במדינות עם רשת ביטחון חברתית חזקה שבהן דמי אבטלה ותשלומי העברה מקלים על החיים ללא עבודה. לפעמים זה גורם לאנשים להישאר מובטלים לתקופות ארוכות.

כשאדם רוצה לעבוד בשכר המקובל אך לא מוצא עבודה. זה שונה מאבטלה "רצויה", שבה אדם בוחר לא לעבוד כי מחפש שכר גבוה יותר.

כאשר עובדים לא מנוצלים במלוא כישוריהם. לדוגמה מי שעובד משרה חלקית אך יכול לעבוד משרה מלאה.

מקומות עבודה שבהם מועסקים יותר עובדים ממה שנדרש. אנשים רשומים כעובדים אך עבודתם מיותרת. מצב כזה נפוץ במשרדים ממשלתיים עם תפקוד לקוי.

אבטלה מושפעת משינויים תעשייתיים, טכנולוגיים, חברתיים ופוליטיים. בדרך כלל ככל שאבטלה גבוהה יותר, השכר הממוצע יורד.

האבטלה פוגעת במובטל ובסביבתו. מעבר להפסד הכנסה, יש השפעות על הבריאות, איכות החיים והיציבות החברתית והפוליטית. מובטלים עלולים לאבד מיומנויות עם הזמן, מה שמקשה על חזרה לעבודה.

עוד תוצאה היא לחץ על העובדים התלויים בעבודתם. עם הרבה מובטלים, מעסיקים יכולים להחליף עובדים בקלות, ולחץ זה עלול להוריד שכר ולהחליש איגודי עובדים.

אבטלה משפיעה גם על החשיבה והתפקוד המנטלי. משך האבטלה, גיל, השכלה ותמיכה חברתית משפיעים על חומרת ההשלכות. דרכי התמודדות אישיות כוללות טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (שיטה לשינוי מחשבות והתנהגויות), פעילות גופנית ולימוד מיומנויות חדשות.

האבטלה המודרנית צמחה אחרי המהפכה התעשייתית, כששוק העבודה השתנה במהירות. כלכלנים מציעים הסברים שונים: חלק טוענים שאבטלה נוצרת בגלל חוסר בביקוש המצרפי, אחרים טוענים שההתערבות הממשלתית מסיטה השקעות או מקשה על גמישות שוק העבודה.

דעות נוספות כוללות את ההסברים של מרקס, שראה באבטלה כלי לשימור שכר נמוך, ושל קיינס, שהמליץ על צעדי מדיניות להמרצת הביקוש.

כלים לטווח הקצר כוללים דמי אבטלה ועבודות יזומות. פתרונות ארוכי טווח טובים יותר: הכשרה מקצועית והסבה, פיתוח מיומנויות רכות (כישורים חברתיים ועבודה בצוות), סיוע בחיפוש עבודה ושיפור תנאי היציאה לעבודה (מעונות יום, תחבורה ציבורית).

מדינות סקנדינביה מציעות חינוך ושפות בחינם, דמי רווחה ותמיכה משפחתית כחלק מהתמודדות.

מאז קום המדינה התקיימו גלי אבטלה. בשנות ה-60 נרשמה עלייה באבטלה עד כ־10% בתקופת המיתון. בשנות ה-90, עליית מהגרים הובילה ללחצים בשוק העבודה. באלף ה-21 גדל שיעור האקדמאים שאינם מועסקים בתחומם.

נכון למרץ 2018 שיעור האבטלה בישראל עמד על כ־3.6%.

במהלך משבר הקורונה רשמה ישראל קפיצה חדה: ב-1 באפריל 2020 נרשמו מעל מיליון מובטלים, שיעור אבטלה של 24.9%, ורובם (89.7%) הוצאו לחל"ת (חופשה ללא תשלום בפועל, מצב זמני שבו עובד מושבת אך נשאר במערכת).

בזמן המשבר נפגעו במיוחד עובדים בשכר נמוך, נשים, צעירים, חרדים, מהם רבים הוצאו לחופשה ללא תשלום. סטודנטים נפגעו גם הם: לפי התאחדות הסטודנטים, כ־51% מהם איבדו עבודתם בשיא המשבר.

המדינה מספקת דמי אבטלה ותיווך תעסוקתי דרך שירות התעסוקה, וכן פרויקטים להכשרה והסבה.

אבטלה היא כשמישהו רוצה לעבוד אך אין לו עבודה.

שיעור האבטלה אומר כמה אנשים מתוך העובדים אין להם עבודה.

אבטלה מחזורית היא כשיש משבר כלכלי. אז חברות מפטרות עובדים.

אבטלה מבנית היא כשאין התאמה בין העבודות לבין כישורי האנשים. למשל מי שיודע לרעות סוסים לא תמיד מתאים למפעלים מודרניים.

אבטלה חיכוכית היא זמן קצר של חיפוש עבודה חדש. גם כניסה ראשונה לשוק העבודה היא חיכוכית.

אבטלה עונתית מתרחשת כשיש עבודות רק בעונה. מציל עובד בקיץ אבל לא בחורף.

תת-תעסוקה היא כשמישהו עובד פחות שעות ממה שהוא יכול.

אבטלה סמויה היא כשיש יותר עובדים במקום עבודה ממה שנחוץ.

אבוד עבודה יכול להקשות על משפחה ולגרום ללחץ. אנשים עלולים לאבד מיומנויות אם הם מובטלים הרבה זמן.

פתרונות שעוזרים כוללים דמי אבטלה (תשלום זמני), הכשרה מקצועית, וסיוע במציאת עבודה. גם עזרה כמו מעונות יום ותחבורה יכולה להקל.

בישראל היו כמה גלי אבטלה בהיסטוריה. בשנות ה-60 חלה עלייה דרמטית. בשנות ה-90 הגיעו מהגרים והיו קשיים בשיבוץ בעבודה.

במרץ 2018 שיעור האבטלה היה כ־3.6%.

ב־2020, בזמן משבר הקורונה, נרשמו מעל מיליון מובטלים בישראל. שיעור האבטלה הגיע ל־24.9%. רבים הוצאו לחופשה ללא תשלום, ורבים מהסטודנטים איבדו עבודות זמניות.

השירותים הממשלתיים עוזרים במציאת עבודה ובתשלומים זמניים עד שמוצאים עבודה חדשה.