אביגדור המאירי (פויארשטיין; 5.9.1890, 3.4.1970) היה סופר, משורר ופובליציסט עברי. ספריו מתארים את מלחמת העולם הראשונה מנקודת מבטו של קצין יהודי, ושיריו מבקרים את החברה בארץ. היה ממייסדי התיאטרון הסאטירי העברי "הקומקום". ב-1968 קיבל את פרס ישראל בספרות.
נולד בכפר אודוידהאזה שליד מונקאץ' (אז בהונגריה). בילדותו התייתם מאימו ולמד בבית סבו ובישיבה, שם רכש עברית. כבר בהונגריה פורסם שירו הראשון. בתחילת דרכו כתב בעיתונות העברית וההונגרית והשתתף בפעילות ציונית.
בשנת 1914 גויס לצבא האוסטרו‑הונגרי ושירת בחזית המזרחית. ב-1916 נפל בשבי הרוסי ושהה בסיביר (שבי = מעצר כקצין שבוי) עד לשחרורו ב-1917 אחרי מהפכת פברואר. היגר לקייב ולאודסה, הצטרף לחבורת סופרים סביב ביאליק ופרסם קובץ פובליציסטי בשם "הארץ".
ב-1921 עלה לארץ ישראל עם קבוצת סופרים. בארץ כתב בעיתונים, ייסד את המוסף של "דאר היום" ואת כתב העת "לב חדש" (1922), ושינה את שם משפחתו ל'המאירי'. פרסם ספרי שירה וסיפורים, וב-1927 ייסד את התיאטרון הסאטירי "הקומקום". אחרי סגירתו הקים תיאטרון ממשיך בשם "המטאטא".
ב-1929 יצא ספרו "השגעון הגדול" על חוויותיו בחזית. זכה בפרס ביאליק (1936), בפרס אוסישקין (1962) ובפרס ישראל (1968). בשנים 1948, 1958 שימש כמסגנן ראשי של פרסומי הכנסת.
המאירי ניהל קו עוין מול כמה מהמוסדות הספרותיים והפוליטיים. בתחילת דרכו נקט בעמדות דומות לגל הרוויזיוניסטי; מאוחר יותר החל להיטה שמאלה קיצונית, ובהמשך חזר למסורת ועמד בקשר עם דמויות דתיות כמו אדמו"ר חב"ד. נפטר ב-1970 ונטמן בחלקת הסופרים, קריית שאול.
היצירה שלו רחבה: רומאנים, קטעי זיכרונות, שירה, מחזות, מערכונים, מסות, תרגום והוצאה לאור. סגנונו השירי משויך לאקספרסיוניזם, זרם שמדגיש רגשות עזים. חלק מכתיבתו מהדהדת ביקורת חברתית חזקה.
ספריו על חוויותיו בחזית ובשבי נחשבים לתיאור העברי הראשון של לוחם יהודי במלחמה. הכתיבה שם נוקבת, אנטי‑מלחמתית ולעתים פציפיסטית, אך גם מדגישה את נאמנות הלוחמים למסורת היהודית.
המאירי כתב תסריט לסרט האנימציה הראשון בארץ ("הרפתקאותיו של גדי בן סוסי", 1931) ולסרט המדבר העברי הראשון ("זאת היא הארץ", 1935). חיבר פזמונים שהושרו ביישוב, ואף כתב ספר לילדים ונוער בשם "חכמת הבהמות" (1933).
תרגם לעברית עשרות ספרים ומחזות, כולל יצירות מפורסמות כמו "הקמצן" ו"השוויק". בנוסף ערך כתבי עת ספרותיים ותרגם בין היתר את ספרו הראשון של אפרים קישון בישראל (1952).
אוסף מכתביו נמצא בעיזבון יצחק כץ ובמוזיאון ישראל.
שירו של אברהם חלפי "שיר על התוכי יוסי" הושפע מפואמה של המאירי, "חלומות של בית רבן". המילים של השיר על ירושלים "מעל פסגת הר הצופים" הפכו לשיר מזוהה עם העיר.
נקראו על שמו שביל בחלקו דרך הגן הבוטני בהר הצופים שבראשו לוח עם שורות משירו, כיכר בסמוך לאוניברסיטה העברית ורחובות בערים כמו רמת גן, חיפה, באר שבע ותל אביב.
אביגדור המאירי (1890, 1970) היה סופר ומשורר עברי. הוא נולד בהונגריה ולמד עברית בילדותו.
במלחמת העולם הראשונה שירת כקצין ונתפס בשבי הרוסי. שבי זה פירושו: הוא הוחזק כשבוי בסיביר. ב-1921 עלה לארץ ישראל.
בארץ כתב בעיתונים, פרסם שירים וספרים, וייסד תיאטרון מצחיק בשם "הקומקום". הוא גם כתב ספר לילדים בשם "חכמת הבהמות".
הוא כתב ספרים על מה שחווה בחזית ובשבי. כתיבתו מלאה ברגשות חזקים. הוא כתב גם שירים ופזמונים שהושרו ביישוב.
המאירי כתב תסריט לסרט האנימציה הראשון בארץ. תסריט זה הוא כתיבה לתמונה מונפשת (אנימציה = סרט מצויר).
מילים שלו לירושלים, "מעל פסגת הר הצופים", הפכו לשיר מוכר על העיר.
יש שביל בהר הצופים על שמו, וגם כיכר ורחובות בערים שונות נקראו על שמו.
נפטר ב-1970 ונטמן בחלקת הסופרים.
