אביטל דיקר

אביטל דיקר (נולדה ב-29 בנובמבר 1964) היא סופרת ועורכת דין ישראלית. בעבר הייתה שחקנית וקולנועית.

נולדה כבת בכורה למשפחה של שתי בנות. אביה, תיאודור (תדי) דיקר, היה גאולוג. אמה, רחל, הייתה עורכת דין. כשהייתה בת שנתיים וחצי אביה נהרג בסיני במהלך שירותו במלחמת ששת הימים. אמה נישאה שנית לעורך הדין עמיהוד בן פורת. בילדותה גרה בשכונת רחביה בירושלים ולמדה עוד בצפון תל אביב.

למדה משחק בבית הספר למשחק ניסן נתיב. התגוררה כשלוש שנים בניו יורק ולמדה במכון לי שטרסברג, מוסד ללימודי משחק בתיאטרון ובקולנוע. הופיעה לראשונה בסרטים בזיכורים כמו "אחותו של הנריק" ו"פוטו רומן" (1987). פרצה לתודעה עם הסרט "הקיץ של אביה" (1988). ב-1992 שיחקה ב"החיים על פי אגפא" וזכתה בפרס אופיר לשחקנית המשנה, שהוא פרס הקולנוע הישראלי. בתיאטרון זכתה בפרס התיאטרון הישראלי לשחקנית משנה על תפקידה ב"מי מפחד מווירג'יניה וולף?" (1997). בטלוויזיה הופיעה בין היתר בסדרה "רמת אביב גימל" (1996) ובסדרות שהמשיכו אחריה.

בשנת 2005 החלה גם בדוגמנות, כשהובילה קמפיין של המעצב אורלי גולן. לאחר הגירושים ב-2007 פרסמה שני רומנים והחלה לכתוב בעיתונות. סיימה לימודי משפטים וממשל במרכז הבינתחומי הרצליה ב-2015 ועובדת מאז בתחום עריכת הדין.

נישאה שלוש פעמים. בגיל 24 נישאה לאמריקאי בעת שהותה בניו יורק. בעלה השני היה סופר ואיש עסקים. בעלה השלישי היה במאי ואיש עסקים, גבעון שניר; להם שתי בנות. הזוג התגרש לאחר שמונה שנים.

פרסמה בין היתר את הרומנים "מאז הלילה ההוא" ו"יומן על רומן שהיה".

אביטל דיקר נולדה ב-1964. היא סופרת ועורכת דין. בעבר הייתה שחקנית.

היא הייתה הילדה הבכורה במשפחה עם שתי בנות. אביה עבד כגאולוג. כשהייתה קטנה אביה נהרג במלחמת ששת הימים. אמה הייתה עו"ד ונישאה שוב.

למדה משחק גם בישראל וגם בניו יורק. שיחקה בסרטים, בין השאר ב"הקיץ של אביה" וב"החיים על פי אגפא". על הופעתה ב"החיים על פי אגפא" קיבלה פרס גדול לקולנוע (פרס אופיר). שיחקה גם בתיאטרון ובטלוויזיה.

בשנת 2005 דגמנה לקולקציה של מעצבת אופנה. ב-2007 פרסמה שני ספרים והחלה לכתוב בעיתונות. ב-2015 סיימה לימודי משפטים ועבדה כעורכת דין.

נישאה שלוש פעמים. היתה לה משפחה ולשתי בנות. בני הזוג התגרשו.

כתבה בין היתר את הספרים "מאז הלילה ההוא" ו"יומן על רומן שהיה".