אבימלך בן גדעון

אֲבִימֶלֶךְ בֶּן גִדְעוֹן היה דמות כפולה בתקופת השופטים. הוא עלה לשלטון בשכם בתמיכת אנשי המקום, לאחר שלטענת המקרא רכש כסף מבית אלילם כדי לשכור אנשים שהרגו את אחיו. אבימלך היה בן של גדעון; אמו הייתה פילגש (אישה שלא הייתה אשת איש מלאה) משכם, והדיון על מוצאה, האם מישראל או כנענית, מצוין במקורות.

כדי לחזק את מעמדו שחט אבימלך את רוב אחיו. אחד־עשר בשם יותם ניצל, עלה להר גריזים ונשא את משל יותם, שבו הזהיר את אנשי שכם על הבחירה באבימלך. בתוך העיר פרצו מרידות נגדו בטיעון שהוא זר. אבימלך דיכא את המרד בעזרת זבול, שר העיר, והביס את מנהיג המורדים, געל. מאוחר יותר שרף אבימלך את מגדל שכם שבו היו כאלף אנשים, ופירש את העיר במלח.

המקרא מציין שאבימלך שלט שלוש שנים. הכתוב מתאר את מעשיו במילה הייחודית "וישר" (שורש שר), כלומר שהייתה לו שררה או שלטון, ולא מצוין במפורש אם נחשב לשופט או למלך.

במהלך מצור על מעוז המורדים בתבץ נהרג אבימלך. אישה מהעיר השליכה עליו פלח רכב (אבן גדולה או טחנה) ושברה את גולגולתו. נערו המלווה אותו סיים את המשימה וקטל אותו בחרב לפי פקודתו.

מן ההיסטוריה אפשר לקרוא בסיפור ניסיון כושל להקים מלוכה שמשלבת אלמנטים כנעניים וישראליים. הניסיון הבא להקמת מלוכה שהצליח היה בימי שאול, אחרי אישור הנביא.

אבימלך היה בנו של גדעון. הוא קיבל כוח בשכם בעזרת אנשי העיר.

אבימלך רצה להיות ראש, ולכן שילם וקיבל אנשים שעשו מה שהוא רצה. הוא הרג את רוב אחיו. יותם אחיו הצליח לברוח. יותם עלה להר וסיפר משל על עצים כדי להזהיר את אנשי שכם.

בני שכם מרדו נגד אבימלך כי אמרו שהוא זר. אבימלך לחם בהם וניצח בעזרת שר העיר, זבול. אחר כך שרף מגדל שבו היו הרבה אנשים.

המקרא כותב שאבימלך שלט שלוש שנים. הוא נקרא שיש לו שררה, מילה שיש בה רעיון של שלטון.

כשאבימלך היה בתבץ כדי לכבוש מעוז של מורדים, אישה מהעיר זרקה עליו אבן גדולה (פלח רכב). האבן פגעה בראשו והוא מת. נערו הרג אותו אחרי שנפצע.

הסיפור נחשב כניסיון שנכשל להקים מלוכה בשילוב רעיונות מקומיים. רק מאוחר יותר הוקמה מלוכה מצליחה על ידי שאול.