אברהם (אברשה) שריר נולד ביאשי שברומניה ב-23 בדצמבר 1932. בילדותו עלה לארץ בשנות ה־40 ולמד בבתי ספר בגבעתיים ובתל אביב. אחרי שירותו הצבאי עבד בירושלים ולמד משפטים באוניברסיטה העברית. הוסמך כעורך דין.
בצעירותו הצטרף למפלגה הליברלית ותמך בשמחה ארליך. כבר כסטודנט שימש כמזכיר פרלמנטרי, תפקיד של ניהול ענייני סיעה בכנסת, בין השנים 1954 ל־1964. בשנים 1964, 1967 ניהל את המחלקה הכלכלית של הסוכנות היהודית בארצות הברית, וטיפל בעליית בני המעמד הבינוני. לאחר מכן ניהל לשכת תיאום של ארגונים כלכליים ושימש כנציג המעסיקים בבית הדין הארצי לעבודה.
בין 1970 ל־1974 כיהן כקונסול כלכלי באטלנטה ולחופי המערב של ארצות הברית. ב־1974 מונה למזכ"ל המפלגה הליברלית, וב־1977 נבחר לכנסת התשיעית מטעם הליכוד. בכנסת שימש בוועדות מרכזיות, ובהן ועדת החוץ והביטחון וועדת הכספים.
בשנת 1981 מונה לשר התיירות, ובשנת 1986 הוסיף גם את תפקיד שר המשפטים. תקופתו לוותה בביקורת על אורח חייו והאשמות שניצל את תפקידו לטיולים ולשהייה בבתי מלון יוקרתיים. הוא בנה קשרים עם אנשי עסקים ומינה מקורבים לתפקידים בחברות ממשלתיות. לאחר הבחירות ב־1988 נדהם כשהתברר שאינו בין השרים המיועדים בממשלה.
בינואר 1990 עזב את הליכוד עם ארבעה חברים נוספים מהמפלגה הליברלית, שלא הסכימו עם האיחוד המלא לתוך הליכוד, והקימו את "המפלגה לקידום הרעיון הציוני".
ב־24 במרץ 2017 נפטר בבית החולים איכילוב. הותיר את אשתו רבקה, ילדים ונכדים.
שריר היה ידוע בעמדות נוקשות כלפי מחבלים. הוא הביע התנגדות לעסקת ג'יבריל, עסקה שנויה במחלוקת, ודרש צעדים קשים בעקבות פיגוע ליד הכפר ביתא. בהופעותיו אמר דברים קשים על ערבים, מה שעורר מחלוקת.
כשר המשפטים סירב להסגיר את ויליאם נקש (אדם שנמלט מפשע בצרפת) לצרפת. הסגרה פירושה מסירת אדם למדינה אחרת. למרות שאך בית המשפט המחוזי והעליון אישרו את ההסגרה, שריר טען שלחייו של נקש נשקפת סכנה אם יוסגר. בג"ץ קבע לבסוף שההחלטה של שריר לא נשענה על בדיקה עובדתית מספקת וביטל אותה.
אברהם (אברשה) שריר נולד ביאשי שברומניה ב-1932. כשהיה ילד עלה עם משפחתו לארץ. למד בבית ספר וגויס לצבא. אחרי הצבא למד משפטים והפך לעורך דין.
עבד בארצות הברית בנושאים כלכליים. חזר לישראל והתגבר בפוליטיקה. ב-1977 נכנס לכנסת. ב-1981 היה שר התיירות. ב-1986 גם היה שר המשפטים. אנשים קיללו אותו כי טייל הרבה ושהה בבתי מלון יקרים.
בשנות ה-90 עזב מפלגה והקים מפלגה חדשה יחד עם כמה חברים. ב-2017 הוא נפטר. הוא השאיר אחריו את אשתו רבקה, ילדים ונכדים.
שריר היה קשה כלפי מחבלים. הוא אמר דברים חריפים על ערבים, וזה עורר ויכוחים. כשר המשפטים סירב למסור איש שנמלט לצרפת. המסר ששלחו בתי המשפט היה שההחלטה שלו לא היתה מבוססת על בדיקה מספקת.
תגובות גולשים