אבשלום פיינברג נולד בגדרה ב-1889. משפחתו עברה ליפו ולימים לחדרה ואז לירושלים. את השכלתו החל בלימודי קתאב, מקום לימוד מוסלמי בו למד ערבית וקריאת הקוראן, ובהמשך למד בבית הספר של "כל ישראל חברים". בגיל צעיר ייסד אגודה ציונית בשם "נושאי דגל ציון". בשנותיו הצעירות למד בפריז והשפעה צרפתית ניכרת ביצירתו ובשפתו.
ניל"י הייתה רשת ריגול יהודית ששיתפה פעולה עם הבריטים נגד השלטון העות'מאני. פיינברג היה אחד ממייסדי הרשת ופעיל מרכזי בה. הוא תמך בסיום שלטון העות'מאם בארץ ישראל והאמין שעל היהודים לפעול למען מטרה זו.
פיינברג שנאה את התנהלות השלטון העות'מאמי כלפי היישוב היהודי. חוויות כמו מעצרו ב-1915 בעקבות "פרשת חדרה" העמיקו את מחויבותו לפעולה מודיעינית. הוא תיעד גם עדויות ודו"חות, ובכך תרם למידע שהיה חסר לבריטים.
בקיץ 1915 הפליג למצרים ושם יצר קשר עם קצין מודיעין בריטי בקהיר. הוא למד שיטות איתות וקידוד, שיטות להעברת מידע בסוד, והחל לשלוח דוחות מודיעיניים על תנועות הצבא העות'מאמי והמצב בארץ.
בינואר 1917 יצא עם יוסף לישנסקי לחצות אל חצי האי סיני ולהגיע לבריטים. בדרכם הם תעו והוצגו בפני בדואי שתלש אותם לטורקים. בהיתקלות נורו שניהם; לישנסקי נמלט, ופיינברג נפצע קשה ונורה למוות בראשו.
לאחר שנים של חיפושים, העצמות זוהו רק אחרי מלחמת ששת הימים. השלד זוהה על ידי פתולוג ונקבר בטקס צבאי בהר הרצל. מציאת העצמות טיהרה את שמו של לישנסקי והביאה להנצחת אנשי ניל"י בישראל.
מכתיבתו מצטייר אדם רגיש, ציוני נלהב ודובר כמה שפות. הוא השפיע מסגנון החיים הצרפתי עליו וחיבר כתבים עמוקים ורומנטיים על ארץ ישראל.
אזכרה לזכרו מתקיימת ב-20 בינואר. בשנים האחרונות תלמידים וארגונים אזרחיים נשאו עליהם את המשמרות של הטקס.
חלק מהזיכרון החומרי כולל את בית משפחת פיינברג בחדרה, את הגלעד בהר הרצל ואת עצי הדקל שנטעו לזכרו.
אבשלום פיינברג נולד ב-1889. משפחתו עברה בין גדרה, יפו וחדרה. הוא למד ערבית וקרואן, ספרי הדת המוסלמי (קוראן הוא הספר הקדוש של המוסלמים). לאחר מכן למד בבית ספר יהודי.
ניל"י (קבוצה של ריגול) הייתה רשת של יהודים שעזרו לבריטים במלחמה בעות'מאנים. ריגול כאן אומר: איסוף מידע חשוב בסתר. אבשלום היה מהפעילים הבולטים ברשת.
ב-1915 הפליג למצרים ופגש קצין בריטי. הוא למד איך לשלוח אותות סודיים ולכתוב דוחות על תנועות חיילים. הוא שלח מידע על מה שהוא ראה בארץ.
בינואר 1917 יצא בחשאי לסיני עם יוסף לישנסקי כדי למצוא את הבריטים. בדרך הם תעו. פיינברג נחטף על ידי טורקים ובדואים, נפצע ונהרג.
הגופות שלו נמצאו שנים רבות אחרי המלחמה. עצמותיו זוהו והובאו לקבר בהר הרצל. הונחו זכרונות ואנדרטאות על שמו.
אבשלום אהב את ארץ ישראל. הוא דיבר כמה שפות וחיבב ספרים וצורת חשיבה צרפתית. היו בו אומץ והרפתקנות.
ב-20 בינואר מתקיימת אזכרה לזכרו. אנשים מבקרים בקברו ונוטעים עצים לזכרו.
תגובות גולשים