אגן

האגן (Os coxae) הוא מבנה גרמי בבסיס עמוד השדרה. אצל מבוגרים הוא תוצאה של איחוי של שלוש עצמות: הכסל (ilium), השת (ischium) והחיק (pubis). האגן מחבר את עמוד השדרה לגפיים התחתונות דרך עצם העצה (sacrum) ומכיל את המרחשת (acetabulum), שקע כדורי שמקבל את ראש עצם הירך.

האגן סימטרי בכל צדיו, והוא נחלק לחגורת האגן (עצמות הכסל, השת והחיק המסודרות בטבעת) ולעמוד השדרה האגני (עצם העצה ועצם הזנב). שני החצאים מתחברים מלפנים במאחה עצמות החיק (symphysis pubica) ומאחור בעזרת מפרק העצה-כסל שמאפשר תנועה מועטה. בזמן ההריון הורמונים מעלים את גמישות המפרקים, ובמועד הלידה עצם הזנב יכולה להתמסר מעט לאחור כדי לאפשר מעבר העובר.

חלל האגן נחלק לאגן גדול (pelvis major) ולאגן קטן (pelvis minor). האגן הקטן הוא המעבר האמיתי עבור תעלת הלידה. בחלל האגן נמצאים איברי הרבייה, חלק ממערכת העיכול והמעבר לכלי דם ועצבים שממשיכים לגפיים התחתונות.

הכנפיים של הכסל (ala) והרכס הגבוה של הכסל (crista iliaca) בולטים מבחינה אנטומית. המרחשות (acetabula) הן שקעים עגולים שמתחברים לעצם הירך. נקב הסתום (foramen obturatum) הוא חלל גדול בחלק התחתון של הטבעת האגן.

האגן חשוב ליציבה ולתנועה: אליו נאחזים שרירי הבטן, הגב והירכיים, והוא גם מגן על איברי הבטן והאגן.

השם הלטיני acetabulum פירושו "כלי חומץ קטן" ומתאר את צורת השקע. המרחשת בנויה מחלקים של שלוש עצמות האגן. השפתיים שלה מעוגלות ומחוזקות ב-Labrum acetabuli, רצועת סחוס שמעמיקה את השקע. במרכז קיים גומץ שאינו מכוסה בסחוס, ולתוכו מתחברת רצועת ראש הירך.

הכסל הוא החלק העליון של האגן. הוא מורכב מגוף וכנף. על הכנף נמצאים קווי העכוז (gluteal lines) שבהם נאחזים שרירי העכוז, וגומץ הכסל (fossa iliaca) שמקבל את שריר הכסל (iliacus). רכס הכסל (iliac crest) הוא קו בולט שמשמש נקודת חיבור לשרירים רבים.

עצם השת היא החלק האחורי והתחתון של האגן. היא תורמת לחלק מהמרחשת ונושאת את גבששת השת (tuber ischiadicum), "עצם הישיבה". לאורך הגבול האחורי יש חריצים (incisurae) שיוצרים את נקבי השת, שדרכם עוברים גידים, עצבים וכלי דם חשובים, ביניהם עצב הסיאטיקה (sciatic nerve).

עצם החיק היא הקדמית והתחתונה של האגן. היא מתחברת בסימפיזה לחיק הנגדי. הענפים של החיק משתלבים עם ענפי השת ויוצרים את קשת החיק. בגבשושית החיק מתחברת רצועת המפשעה, ושם גם נאחזים חלק משרירי המקרבים של הירך.

רצפת האגן תומכת באיברי הבטן והאגן ושולטת בפתחי פי הטבעת והשתן. היא עשויה שכבות של שרירים ורקמות חיבור, ובעיקר משריר מרים פי הטבעת (levator ani) ומשריר העצה (coccygeus). שרירים אלה מתחילים באזור הסימפיזה וקוץ השת, ונאחזים בעצם העצה וברצועת האנו-קוקציגאלית. אצל נשים יש גם סרעפת אורוגניטלית שתורמת לסגירה, שכן פתחי המין רחבים יותר.

אנשים הלכו על שתי רגליים ופיתחו מוח גדול. האגן צריך לאפשר גם תנועה יעילה וגם מעבר תינוק בלידה. זה יצר קונפליקט אבולוציוני שנקרא "הדילמה המיילדותית". באגן הנשי (אגן גינקואידי) יש התאמות לרוחב גדול יותר כדי לאפשר לידה, בעוד האגן הגברי נוטה להיות צר ויעיל יותר לתנועה.

אצל נשים האגן רחב ופחוס יותר מאצל גברים. התכונה הזו, יחד עם גמישות המפרקים בהריון, מאפשרת מעבר הוולד בלידה.

כמו עצמות אחרות, האגן עלול להינזק בשברים, נקעים ופגיעות מאמץ חוזר. דלקת מפרקים יכולה לפגוע במפרקי האגן. הריון ולידה עלולים לגרום לכאבים זמניים במפרקים ובמחזורים של תמיכה.

רצועות ומחברים יכולים להיפגע או להיחלש, וזה משפיע על יציבות וכאב באגן.

בחלק מיונקי הים, כמו לווייתנים ודולפינים, יש שרידים של עצמות אגן ורגליים אחוריות. אלה שרידים אבולוציוניים לאבות היבשתיים שלהם, שמראים שינוי בעקבות חיים במים.

האגן הוא טבעת בעצמות בבסיס הגב. הטבעת מחברת את הגב לרגליים.

האגן בנוי משלוש עצמות שהתאחו: הכסל, השת והחיק. האגן מחזיק את איברי הבטן התחתונה ואת איברי המין. הוא גם מגן עליהם.

האגן כולל שקע גדול בשם מרחשת. המרחשת היא המקום שבו מתחבר הירך אל האגן.

האגן חשוב לעמידה ולצעידה. שרירי הבטן, הגב והירכיים נדבקים אליו ועוזרים להזיז את הגוף.

מרחשת (acetabulum) היא שקע חצי כדורי שמקבל את ראש עצם הירך. יש לה שפת סחוס שמעמיקה את החיבור.

הכסל הוא החלק העליון. יש לו קצה חזק שנקרא רכס הכסל. עליו נצמדים שרירים גדולים.

השת הוא החלק האחורי והתחתון. עליו יש את "עצם הישיבה", המקום שנושב כשאתה יושב.

החיק הוא החלק הקדמי. שני חלקי החיק נפגשים באמצע במאחה.

רצפת האגן היא שכבת שרירים בתחתית הטבעת. היא תומכת באיברים ועוזרת לסגור את פתחי הגוף, כמו פי הטבעת והשלפוחית.

אצל נשים האגן בדרך כלל רחב יותר מאצל גברים. האגן הרחב עוזר להוליד תינוק.

בחלק מהיונקים הימיים, כמו לווייתנים ודולפינים, יש שרידי אגן קטנים. אלה מזכירים שאבותיהם פעם חיו על היבשה.