אדוארד פרנкопף (1888, 1955) היה פרופסור ואחר כך דיקן בפקולטה לרפואה באוניברסיטת וינה. הוא סיים רפואה בוינה ב-1912 ועבד כעוזר ומתרגל במחלקת אנטומיה.
הוא התפרסם כמורה לאנטומיה, מונה לפרופסור ב-1926 וניהל את המחלקה השנייה לאנטומיה מ-1933. באותה תקופה התחיל לעבוד על אטלס אנטומי, ספר עם איורים מפורטים של גוף האדם, יחד עם צוות מאיירים. מ-1938 שימש כדיקן, ובשנים 1943, 1945 אף כיהן כנשיא האוניברסיטה.
המחלקה שהוביל הייתה בעלת נטייה אנטישמית עוד לפני האנשלוס. ב-1938 איחד פרנкопף שתי מחלקות אנטומיה. הוא גם פרסם מאמרים בתחום האנטומיה, אמבריולוגיה (חקר התפתחות העובר) וטרטולוגיה (חקר מומים מולדים), וכן מאמר על נאציזם ומדע ב-1938.
פרנкопף היה תומך במפלגה הנאצית. הוא הצטרף למפלגה ב-1933 ולפלוגות הסער (SA) ב-1934. כדיקן הורה לתעד את מוצאם של חברי הסגל ולדרוש מהם שבועת נאמנות להיטלר. הוא העביר לשלטונות שמות של אלה שלא התאימו, ובמרץ 1938 הודחו מהאוניברסיטה רבים מהסגל היהודי, כולל מדענים בולטים.
בנאום אחרי האנשלוס שיבח פרנкопף את היטלר וקרא לקידום "היגיינה גזעית", מדיניות נאצית שהתייחסה לבחירת בני זוג, מניעת ערבוב גזעי וצעדים כגון סטריליזציה ומדיניות אלימה כלפי מי שנחשבו "נחותים". נאומו הסתיים בקריאות "Sieg Heil".
האטלס שלו, Topographische Anatomie des Menschen, פורסם לראשונה ב-1937 והפך לספר שימושי ורחב־היקף בקרב רופאים וסטודנטים. מאייריו הוסיפו לעתים סמלים נאצים לחתימותיהם, ובכמה איורים ניכרת השפעה אידיאולוגית.
במצב החוקי של המשטר הנאצי, נותחו גופות של אנשים שהוצאו להורג לטובת מחקר. ב-1939 הוצא צו ששילח גופות של נידונים להוצאה להורג למחלקות אנטומיה. ב-1942 נקבע שחלקי גופות של פולנים ויהודים שלא יקברו על ידי משפחותיהם אלא יועברו למוסדות מחקר.
האטלס מצטיין בדיוק ובהיקף האיורים, ולכן שימש רפואית גם אחרי המלחמה. עם זאת, חלק מהאיורים נוצרו מחוץ לתקופת הנאצים. במהדורות מאוחרות הסירו לעתים את הסמלים הנאציים מהחתימות והאיורים.
מחקר שנעשה ב-1988 חשף שמהמאיירים היו חברי מפלגה נאצית. המחקר לא הצביע בוודאות שכל האיורים נעשו מגופות מחנות ריכוז, אך הראה שהמוסד לאנטומיה קיבל גופות של הוצאיהם להורג.
חקירה עצמאית שנפתחה בווינה ב-1997 גילתה שהמוסד קיבל לפחות 1,377 גופות, ביניהן גופות ילדים, מתאי ההוצאה להורג של הגסטפו. תיעוד לא היה מלא וחלקו כנראה נהרס בהפצצות.
פרנкопף חיפש ומשתמש בגופות שנשלחו למחלקה לצורכי קורסים, לתצוגה ולאטלס. חלק מהמוסדות שהיו מעורבים סירבו לחקור את הממצאים במשך שנים.
הפרשות סביב מקורות הגופות עוררו ויכוחים מוסריים במדע וברפואה. תוכניות להמשיך להדפיס את האטלס עוררו דיונים על האם להשתמש בידע שנוצר בחטא. ההוצאה לאור טענה ב-1996 שהיא ממשיכה לפרסם בגלל ערכו המדעי, ולפחות עד אז לא הוכח באופן חד־משמעי שכל הגופות מקורן במחנות ריכוז.
לאחר המלחמה פוטר פרנкопף ונעצר בידי הצבא האמריקאי. הוא עבד בפרך במחנה אסירים של בעלות הברית למשך כשנתיים. בהליך דה־נאציפיקציה הוסדר מעמדו ל"פחות מופלל"; מינוייו האקדמיים בוטלו אך הוא הורשה לחזור לשגרה חלקית באוניברסיטה.
הוא חזר לעבוד על האטלס וקיבל שני חדרים במחלקה לנוירולוגיה. הוציא מהדורה נוספת ב-1952 וקיבל קצבת פנסיה מ-1953. ב-1955 מת בווינה משבץ מוחי בזמן עבודתו על מהדורה חדשה של האטלס.
אדוארד פרנкопף נולד ב-1888 ונפטר ב-1955. הוא למד רפואה והיה פרופסור באוניברסיטת וינה.
הוא עבד במחלקת אנטומיה. אנטומיה היא חקר גוף האדם. פרנкопף הכין ספר גדול עם ציורים של הגוף. ספר כזה נקרא אטלס אנטומי. הוא היה דיקן בבית הספר לרפואה בשנות ה-30 וה-40.
פרנкопף תמך במשטר הנאצי. נאצים הם אנשים שתמכו בהיטלר. הוא דרש מכל חברי הסגל שבועת נאמנות. בשנים ההן פוטרו רבים מהעובדים היהודים באוניברסיטה.
האטלס שלו היה מפורסם והרבה רופאים השתמשו בו. במהלך השנים נטען שחלק מהאיורים בוצעו בזמן המשטר הנאצי, וחלק מהגופות שהשתמשו בהן למחקר הגיעו מאנשים שהמשטר הרעיל ופגע בהם.
בשנות ה-90 נערכו חקירות על מקור הגופות. מצאו שהמוסד קיבל מאות גופות, גם של ילדים, מתאי הוצאה להורג של הגסטפו. לא תמיד נשמרו רשומות מדויקות.
הסיפורים האלו העלו שאלה קשה: האם נכון להשתמש בעבודות מדעיות שנעשו בעזרת גופות של אנשים שנפגעו. מדענים ודירוֹגוֹת דנו בזה במשך שנים.
אחרי המלחמה פרנкопף פוטר ונעצר על ידי הצבא האמריקאי. לאחר בדיקות הותר לו לחזור ולעבוד מעט. הוא הוציא מהדורה נוספת של האטלס וב-1955 מת משבץ מוחי.
תגובות גולשים